הדרמה בשוק המט"ח נמשכת: בזמן שישראלים רבים תוהים האם זה הזמן להסתער על דוכני ההמרה, השקל הישראלי מפגין עוצמה חסרת תקדים מול המטבעות המובילים בעולם. בשיחה שנערכה באולפן "ישראל הבוקר", ניתח ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, את המגמה שמטלטלת את הכלכלה הישראלית.
1+לדברי צדוק, החוזק של השקל אינו נובע מטרנד חולף או ממשחקי ספקולציה, אלא מנתונים כלכליים מוצקים. "הדולר ירד בגלל דברים אמיתיים", מסביר צדוק. "אנחנו מוכרים הייטק בכמויות ומכניסים דולרים לארץ, מוכרים תוצרת של התעשיות הביטחוניות, ואפילו מייצאים גז. כל הפעולות הללו דורשות המרה של דולרים לשקלים כדי לממן הוצאות מקומיות, מה שיוצר ביקוש אדיר לשקל ולחץ כלפי מטה על שער הדולר".
מעבר לייצוא, צדוק מצביע על השפעת המשקיעים המוסדיים (קרנות הפנסיה והשתלמות). כאשר הבורסות בארה"ב עולות, המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לגדר את השקעותיהם ולשמור על חשיפה מטבעית מאוזנת, מה שמחזק את השקל עוד יותר.
למרות החגיגה של הצרכנים הישראלים שטסים לחו"ל או מזמינים באתרי הסחר, צדוק מתריע מפני הנזק ליצואנים. "השקל החזק רע מאוד ליצואנים הישראלים, הם סובלים מאוד", הוא אומר. הפתרון, לדידו, נמצא בידיו של נגיד בנק ישראל. "בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח עצומות, וזה לא יהיה נכון לנסות להילחם במגמה הכלכלית על ידי קניית עוד דולרים. הצעד הנכון הוא הורדת ריבית. האינפלציה כבר נמצאת בתוך טווח היעד ואפילו מתחת לו. הורדת ריבית היא הצעד הכלכלי המתבקש, והיא גם עשויה לסייע במיתון עוצמתו של השקל".
לקנות דולרים? "זה הימור, לא השקעה"
רבים מהישראלים "נוהרים" כעת לרכוש דולרים מתוך הנחה שהשער הנמוך הוא הזדמנות קנייה חד-פעמית. צדוק מצנן את ההתלהבות ומזהיר: "רכישת מט"ח היא הימור. אני עוסק בהשקעות, לא בהימורים. הדולר יכול באותה מידה לעלות ל-3.50 או להמשיך לרדת ל-2.50. מי שרץ היום לקנות דולרים צריך להבין שאין כאן שום ביטחון – הדולר לא חייב לעלות רק כי הוא נמוך כרגע". לפי הערכתו, שער של 3 שקלים לדולר הוא שער הגיוני וסביר לכלכלת ישראל בטווח הארוך, וייתכן שהמטבע יתייצב באזור הזה.
1+בצד האופטימי של הדברים, צדוק מזכיר את העדכון במדרגות המס שייכנס לתוקף במשכורות חודש אפריל. מדובר בבשורה של ממש לשכירים המרוויחים בין 16 ל-25 אלף שקלים בחודש, שצפויים לראות תוספת של בין 1,000 ל-5,000 שקלים בנטו השנתי (החזר רטרואקטיבי מינואר).
בתגובה לביקורת על יוקר המחיה, הציג צדוק זווית היסטורית מעניינת: "ב-20 שנות נתניהו, המחירים עלו בכ-40%, אבל השכר הממוצע, החציוני ושכר המינימום עלו בכמעט פי שניים מכך – כ-80%. המשמעות היא שכוח הקנייה של הישראלי הממוצע דווקא גדל לאורך זמן, למרות התחושה הקשה בשטח".
