הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכת. מוקדם יותר השנה הגיע הדולר לשפל של 30 שנה סביב רמה/שווי של 2.8 שקלים, ומשם החלה התאוששות הדרגתית עד שהגיע כמעט לשער של 3.1 שקלים. עם זאת מתחילת חודש אוגוסט חזר המטבע האמריקאי להיחלש והיום הוא שוב נסחר מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים.
אם באופן כללי חיזוי מגמות בשוק ההון נחשב לאתגר קשה במיוחד, הרי שבשוק המט"ח זה כמעט בלתי אפשרי, בעיקר בשל ריבוי הגורמים המשפיעים על שערי החליפין. עם זאת, יש בקרב המשקיעים מי שמעריכים כי השער של הדולר הגיע פחות או יותר לתחתית, ומכאן הוא עשוי בסבירות גבוהה להתאושש לעבר רמות של 3.20-3.30 שקלים וצפונה.
מי שחושב כך ורוצה להיחשף לשער הדולר יכול לעשות זאת דרך קרנות כספיות דולריות. בדומה לקרנות הכספיות השקליות שאנחנו מכירים בארץ, הקרנות הדולריות משקיעות בנכסים קצרי טווח ובעלי סיכון אשראי נמוך – דוגמת מק"מ של ממשלת ארה"ב, פיקדונות בנקאיים ואג"ח קונצרניות בעלות דירוג גבוה. כמו הקרנות השקליות השואפות להגיע לתשואה הדומה לריבית בנק ישראל, הקרנות הדולריות שואפות לספק תשואה התואמת את גובה ריבית הבנק המרכזי בארה"ב – הפד.
איזה קרן מתאימה לנו?
שני מסלולי השקעה עיקריים מוצעים כיום בשוק
- קרן כספית נקובה בדולר: קרן שרכישתה ופדיונה מבוצעים ישירות במטבע הדולר (לדוגמה: קרן אנליסט, מספר נייר 5138839). מסלול זה מיועד בעיקר למשקיעים שמחזיקים בדולרים בחשבון ומבקשים להפיק מהם תשואה שוטפת ללא המרה כפולה.
- קרן כספית דולרית הנסחרת בשקלים: קרן הנרכשת בשקלים אך נכסיה צמודים לדולר (לדוגמה: קרן איילון, מספר נייר 5136924). התשואה במסלול זה מורכבת מריבית הפד בתוספת/גריעת פערי השער מול השקל. התחזקות הדולר תגדיל את התשואה השקלית, בעוד שהיחלשות נוספת תפגע בה.כמובן, שלפני קבלת החלטת השקעה, מומלץ לבחון את מדיניות הקרן, דמי הניהול הנגבים והשלכות המיסוי על הרווחים.
