פרסמנו הערב (שלישי) בחדשות 14: המתקפה האיראנית אמש נגד מתקני הנפט והתשתיות הפטרוכימיות באיחוד האמירויות לא רק הבעירה מחדש את המתיחות האזורית, אלא חשפה תהום עמוקה וחסרת תקדים בתוך מסדרונות השלטון בטהרן. בעוד משמרות המהפכה מציגים את התקיפה כהישג אסטרטגי, מחנהו של הנשיא מסעוד פזשכיאן התייצב בתוקף נגד המהלך, מתוך הבנה שהשלכותיו עלולות להיות הרסניות עבור היציבות הפנימית של איראן.
2+בשיחות סגורות שקיים אתמול עם מקורביו, נשמע פזשכיאן מיואש מתמיד כשהוא מציג תמונת מצב ריאליסטית וקודרת של הכלכלה המקומית. "הכלכלה כבר קרסה", אמר הנשיא בציטוט בלעדי שהגיע לידי חדשות 14. פזשכיאן: "הכלכלה כבר קרסה. גם אם המצב ייפסק, יהיה לנו קשה לשקם את הכלכלה. אנחנו צריכים מיליארדי דולרים מהאמריקאים. צריך להגיע להסכם כדי שיהיה לנו כסף. הדרך היחידה לצאת מהמשבר הכלכלי זה סיום אקטיבי מהאמריקאים".
2+למרות אזהרותיו של הנשיא, מי שבאמת מחזיק במושכות הכוח היא "הרביעייה הקובעת" – פורום מצומצם של דמויות מפתח שמנהל את האסטרטגיה הצבאית מעל ראשו של הדרג המדיני הנבחר. מדובר באחמד וחידי, מפקד משמרות המהפכה; מוחמד באקר זולפקאר, מזכיר המל"ל; וחוסיין טאא׳ב, יועצו הקרוב של המנהיג העליון. אליהם מצטרף הדמות המשמעותית ביותר, מוג׳תבא ח׳אמנאי, בנו של המנהיג העליון, שמעניק את ברכתו הסופית לכל החלטה הרת גורל, כולל התקיפה האחרונה באמירויות.
2+הפילוסופיה שמנחה את הרביעייה הזו הפוכה לחלוטין מזו של פזשכיאן. מקורב למשמרות המהפכה הסביר לנו כי מבחינתם, כל הפגנת גמישות היא בבחינת "מצמוץ" שרק יעודד את האמריקאים להגביר את הלחץ. המשטר בטהרן חושש שכל סימן של חולשה יוביל להקשחת תנאים מצד המערב, ולכן הם בוחרים בהסלמה ככלי הישרדותי. לאור יחסי הכוחות הנוכחיים, נראה כי ללא שינוי פרסונלי דרסטי בצמרת הביטחונית, איראן תמשיך במסלול ההתנגשות, גם אם המחיר יהיה חורבן כלכלי מוחלט.
