עדותה של שרה דוידי, דסקאית מודיעין ברשות ניירות ערך, הציתה היום (ראשון) עימות חריף באולם בית המשפט סביב שיטות החקירה בתיק 4,000. דוידי, שעבדה בצמוד לחוקרי המשטרה, התקשתה להסביר מדוע בוצע חיפוש בקבצי שמע ותמונות בטלפון של אורנה אלוביץ' תחת התיוג "תיק בזק" – חודשים רבים לאחר שהחקירה באותו תיק הסתיימה ובעת שתיק 4,000 כבר היה בעיצומו.
6+במהלך החקירה הנגדית, הציג עו"ד חן מסמך מאפריל 2018 המתעד חיפוש בטלפון הנייד של אורנה אלוביץ', רעייתו של שאול אלוביץ'. חן הדגיש כי הטלפון נתפס עם "פרוץ" תיק 4,000 בפברואר 2018, אך החיפוש בו תועד תחת הכותרת "תיק בזק", שהסתיים כבר ב-2017.
הסתירות בעדות התחדדו כאשר דוידי טענה כי החיפוש בוצע לפי מילות מפתח שקיבלה מהיועץ המשפטי או ממנהל המחלקה. עו"ד חן תקף קביעה זו: "זה לא מסתדר לי. החיפוש היה בקבצי השמע ותמונות בלבד ולא הודעות וואטסאפ – זה לא חיפוש שנעשה לפי מילות חיפוש".
6+דוידי הסכימה עם הקביעה הטכנית, אך כאשר נשאלה מה בכל זאת חיפשה, השיבה שוב ושוב: "אני לא יודעת, אני לא זוכרת". היא הוסיפה כי הצוות "קיבל הנחיה מיחידת החקירות" וציינה את השמות אביאל אפק או יריב אמיאד כמי שייתכן ונתנו את ההוראה. בנוסף, חשפה כי בוצע חיפוש תחת השם "מומו פילבר" בתוך המכשיר.
השופט עודד בר עם הביע תמיהה על ההתנהלות החקירתית ותהה מדוע נרשם במסמך כי מדובר בחיפוש עבור "תיק בזק" אם החקירה בו כבר הסתיימה. דוידי השיבה כי "הכל רוכז לתיק אחד" וכי יחידתה משמשת כיחידת סיוע המבצעת הוראות.
6+עו"ד חן העלה טענה חריפה: אורנה אלוביץ' לא הייתה חשודה בדבר בעת תפיסת הטלפון. הטלפון נתפס, לדבריו, "בטענות שווא" ובדרך של מסע דיג ללא חשד מוגדר. החיפוש כלל שיחות בין אורנה לשאול בתאריכים שאינם קשורים לחשדות המקוריים של תיק בזק או תיק 4,000.
דוידי העידה כי ההוראות לביצוע החיפוש הגיעו מיריב אביעד או מאתניאל אפק, אך התקשתה לספק הסברים לתוצרים שהתקבלו בפועל. למרות שבתחילה הוזכר שמו של "מומו" פילבר כיעד לחיפוש, חשף עו"ד חן כי בטלפון של אלוביץ' נמצאו חומרים העוסקים בישראל כץ ובאי-סדרים בבחירות בליכוד. הסנגור הבהיר כי נתונים אלו אינם נמצאים במחלוקת וכי אין להם כל קשר לחשדות נגד נתניהו או לחברת בזק, מה שהופך את הפעולה למה שהגדיר כ"מסע דיג" פוליטי במסווה של חקירה פלילית.
6+העימות באולם החריף כאשר דוידי השיבה שוב ושוב "אני לא זוכרת" לשאלותיו הנוקבות של חן לגבי סיבת החיפוש התמוה. השופטת פרידמן ניסתה להמשיך את הדיון בציינה כי העדה אינה זוכרת את הפרטים ותהתה האם יש טעם להמשיך באותו קו, אך עו"ד חן עמד על דעתו כי מדובר ב"אירוע פלילי" ושערורייתי שבוצע בניגוד לחשדות המקוריים ובחריגה בוטה מצו בית המשפט.
התובע בתיק הביע התנגדות חריפה לניסוחיו של הסנגור ולטענות על אי-חוקיות, בעוד שאלת החוקיות של תפיסת המכשיר וחיפוש התכנים הלא רלוונטיים נותרה במוקד הדיון המשפטי.
6+עו"ד חן את דוידי עימת עם ההנחה כי קיבלה הנחיה להפיק כל דבר שמעלה חשד פלילי, כגון זיופים, גם אם אינו קשור לחשדות שבגינם נפתחה החקירה. דוידי השיבה כי בנקודת הזמן של החיפוש, לא הייתה לה היכולת לקבוע את טיב החשד:
"בשלב הזה בחקירה אני לא יכולה לדעת אם יש כאן חשד לפלילים או לא".
השופטת פרידמן התערבה בדיון וציינה כי מההתכתבויות שעלו בחיפוש עולה חשד לאי סדרים כספיים. היא הקשתה על העדה ושאלה מדוע הוחלט להפיק את המידע אם הוא אינו קשור לחשדות המקוריים. דוידי חזרה על עמדתה והדגישה את ציותה לדרג המנחה: "אני עושה רק מה שביקשו ממני".
6+העדות מעלה סימני שאלה בנוגע לשרשרת הפיקוד והחוקיות של פעולות החיפוש הדיגיטליות בתיק 4,000. חוסר הזיכרון של העדה בנוגע לסיבת החיפוש בטלפון של דמות שאינה חשודה, עשוי לחזק את טענות ההגנה על אכיפה בררנית ופגמים מהותיים בהליך החקירה.
כאמור, העדויות במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמשכות גם היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון מתקיים בהשתתפות חוקרת הרשות לניירות ערך, שרה דוידי, המעידה מטעם ההגנה אך מזוהה עם הפרקליטות, וללא נוכחותו של ראש הממשלה. את התביעה מייצג עו"ד אוראל בן מוחה, ואת ההגנה מייצגים עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן.
6+דוידי מתמודדת עם ראיות המצביעות על כך שביצעה חיפושים בלתי חוקיים עוד לפני תיק 4000, כפי שנחשף בעדותו של אריה זיידנשטדט בשבוע שעבר. זיידנשטדט, חוקר ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך, הודה על דוכן העדים כי חומרי חקירה הקשורים למשפחת נתניהו הופקו ללא צו הרחבה מבית המשפט. לדבריו, הפעולה בוצעה משום שהממצאים העלו חשד ל"חוסר תקינות", בין היתר בשל מעורבותם של גורמים בכירים.
