שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס התייחס היום (שבת) להחלטת הפנטגון להסיג כ-5,000 חיילים אמריקאים המוצבים על אדמת גרמניה. הודעת הפינוי הגיעה רשמית ביום שישי מדובר הפנטגון, שון פארנל, שאישר כי "שר המלחמה הורה על הסגת הכוחות".
4+המהלך נתפס כצעד ענישתי ישיר של ממשל טראמפ נגד ממשלת גרמניה, לאחר שהקנצלר פרידריך מרץ מתח ביקורת חריפה על האסטרטגיה האמריקאית במלחמה מול איראן וטען כי וושינגטון עוברת "השפלה על ידי ההנהגה האיראנית".
הצהרותיו של פיסטוריוס משקפות השלמה עם המציאות החדשה בטרנס-אטלנטית. הוא ציין כי "היה צפוי שארה"ב עשויה להסיג כוחות מאירופה, כולל מגרמניה". בדבריו הדגיש השר כי המהלך מחייב את מדינות אירופה לקחת אחריות גדולה יותר על ביטחונן: "אם ברצוננו להישאר טרנס-אטלנטיים, עלינו לחזק את העמוד האירופי בתוך נאט"ו".
4+הסכסוך הוצת מחדש ביום שני האחרון, כאשר הקנצלר מרץ התייחס למעורבות האמריקאית במזרח התיכון והביע תקווה שהקונפליקט עם איראן יסתיים "מהר ככל האפשר". דבריו על ההשפלה שסופגת ארה"ב עוררו את חמתו של הנשיא טראמפ, שרואה בגרמניה בעלת ברית שאינה נושאת בנטל הביטחוני בצורה מספקת בעוד היא מבקרת את המדיניות האמריקאית.
ההחלטה להסיג 5,000 חיילים הכתה גלים בבירות העולם ועוררה תגובות מעורבות המצביעות על סדקים בברית המערבית: גורמים בברית מביעים חשש כבד כי הסגת הכוחות תפגע ביכולת ההרתעה מול רוסיה ותערער את האחדות המבצעית. "העברת כוחות בגלל סכסוכים אישיים בין מנהיגים היא תקדים מסוכן שפוגע בביטחון הקולקטיבי", מסרו גורמים במטה הברית בבריסל.
4+בצרפת ובפולין נשמעות קריאות דומות לאלו של פיסטוריוס. הנשיא מקרון צפוי לנצל את המומנטום כדי לקדם שוב את חזון "האוטונומיה האסטרטגית" של אירופה, בטענה שאירופה אינה יכולה לסמוך עוד על המטריה הביטחונית האמריקאית המשתנה לפי מצבי הרוח בבית הלבן.
בכלי התקשורת המזוהים עם הקרמלין חוגגים את המהלך כהוכחה ל"התפרקות המערב". פרשנים במוסקבה טוענים כי הנסיגה האמריקאית מחלישה את הנוכחות הצבאית בחזית המזרחית ומעניקה לרוסיה מרחב תמרון גדול יותר.
בארה"ב המערכת הפוליטית חצויה. תומכי טראמפ מברכים על המהלך בטענה ש"גרמניה צריכה להפסיק להעליב אותנו בזמן שאנחנו מגינים עליה בכספנו". מנגד, דמוקרטים ורפובליקנים מתונים מזהירים כי מדובר במתנה לרוסיה ולאיראן שתחליש את מעמדה הגלובלי של ארה"ב.
4+הסגת הכוחות היא לא אירוע מבודד, אלא שיאה של השתלשלות אירועים שהחלה עם פרוץ המלחמה מול איראן בתחילת השנה. מאז פברואר 2026, ארה"ב נמצאת במערכה צבאית וכלכלית קשה מול איראן. חילוקי הדעות עם אירופה על אופן ניהול המלחמה והמחיר הכלכלי (בעיקר מחירי הדלק) יצרו מתח קבוע.
הקנצלר פרידריך מרץ, שנכנס לתפקידו עם קו שמרני ופרו-אירופי, ניסה להוביל קו עצמאי יותר מול טראמפ, מה שהוביל להתנגשויות חזיתיות. צמצום הכוח האמריקאי בגרמניה – המהווה את המרכז הלוגיסטי החשוב ביותר של ארה"ב באירופה, כולל בסיס רמשטיין, הוא מסר ברור: בעלות הברית של ארה"ב נדרשות ליישר קו מלא עם וושינגטון, או לשלם בביטחון הפיזי שלהן.
4+המהלך של טראמפ מעמיד את נאט"ו בפני המבחן הגדול בתולדותיה, כאשר השאלה המרכזית היא האם אירופה אכן מסוגלת לבנות "עמוד שדרה" צבאי עצמאי תוך כדי מלחמה גלובלית באופק.
