מזכר ההבנות המתגבש בין וושינגטון לטהרן מעורר הדי ביקורת ותגובות מגוונות בזירה הבינלאומית. בעוד איראן נראית כמי שחוגגת את הישגיה, בעולם המערבי ובמזרח התיכון עולות תהיות בנוגע לפרטי ההסכם. סא"ל במיל' עמית יגור ציין היום (רביעי) אצל טל מאיר ב"ישראל הבוקר" כי גם בצרפת נשמעת ביקורת על כך שהסוגיות הביטחוניות המהותיות, ובראשן הטיפול בטילים האיראניים, לא נכללו במסגרת ההסכם הנוכחי, מה שיוצר תחושת חוסר נחת בקרב בעלות בריתה של ארה"ב.
1+בלבנון שוררת דריכות גבוהה לקראת פרסום הנוסח הרשמי של המזכר. המזרחן יוני בן מנחם דיווח כי התקשורת הלבנונית שומרת על איפוק ומסתמכת בעיקר על דיווחים מערוץ "אל-ערביה" ומהתקשורת הישראלית. החשש בלבנון ובישראל הוא מפני ניסיון איראני לכרוך את ההסכם עם המשא ומתן המקביל על עתיד דרום לבנון, תוך הפעלת לחץ על הממשל האמריקני לסגת מהדרישה להרחקת פעילי חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני.
בזירה המדינית בארצות הברית, המהלך של הנשיא טראמפ מעורר תגובות חריפות בקרב חוגים שונים. בן מנחם ציין כי ברחוב הישראלי ובחלקים מהעולם כבר נשמעת השוואה ישירה בין טראמפ לברק אובמה, תחת הכינוי "דונלד חוסיין טראמפ". יגור הוסיף כי השוואה זו, המכונה "אובמה 2", היא נושא רגיש במיוחד עבור הנשיא, שפועל כעת במודל של "הסכם מסגרת" המזכיר את ההתנהלות מול עזה, דבר המעורר סימני שאלה בקרב תומכיו ב"בייס" האמריקני.
1+במקביל לקידום ההסכם, פגישותיו של טראמפ עם מנהיגים מהמפרץ מעוררות סערה תודעתית. יגור הדגיש את חשיבות פגישתו של טראמפ עם אמיר קטאר, במיוחד על רקע דו"ח אמריקני שחשף את עומק החדירה הקטארית למערכת החינוך בארה"ב. לדבריו, אירועים אלו, יחד עם הישיבה לצד נציגי פקיסטן, מדינה שהובילה מהלכים גרעיניים דומים לאלו של איראן בעבר, מהווים נקודות תורפה בהסברה הבינלאומית של הממשל הנוכחי.
הביקורת הבינלאומית מתמקדת גם במוסר הכפול המיוחס לממשל האמריקני. בן מנחם הגיב להטפת המוסר של טראמפ כלפי ישראל בנוגע לפגיעה באזרחים בלבנון, והזכיר את היסטוריית הפגיעות של צבא ארה"ב באזרחים במהלך המלחמות באפגניסטן ובעיראק. לדבריו, דברים אלו של הנשיא מקוממים במיוחד לאור העובדה שצה"ל מקפיד על אזהרות פינוי, בניגוד לפרקטיקות שנראו בעימותים גלובליים אחרים שהובלו על ידי וושינגטון.
לסיכום, העולם עוקב בדריכות אחר לוח הזמנים הצפוף, כאשר יום שישי הקרוב סומן כתאריך יעד לסגירת הקצוות של מזכר ההבנות. השאלות סביב תקופת ה-60 יום שנקבעה ל"פיין-טיונינג" של הניסוחים, והחשש מפני מה שבן מנחם מכנה "התקפלות וכניעה לאיראן", ממשיכים להעסיק את המערכת הבינלאומית. המומחים מעריכים כי המאבק על התודעה הציבורית, הן בתוך ארה"ב והן מול בעלות בריתה בעולם, יהיה מכריע בימים הקרובים.
