בג"ץ הורה היום (שני) לממשלה להגיש הודעת עדכון באשר למתווה שיגובש לחקר אירועי השבעה באוקטובר עד ליום 1.7.2026. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירות הדורשות להורות לממשלה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית. השופטים ציינו כי בשלה העת לפתוח בחקר האירועים באופן יסודי ומעמיק, אך החליטו לאפשר לממשלה שהות נוספת כדי למצות את הניסיונות למציאת מתווה שיזכה לאמון ציבורי רחב.
4+בהחלטתם הדגישו השופטים את המורכבות המשפטית והציבורית הנובעת מהזמן הממושך שחלף מאז האסון ללא הקמת מנגנון חקירה רשמי: "אין חולק, כי את אירועי השבעה באוקטובר יש לחקור – ובאופן יסודי ומעמיק. למרות זאת, ניצבים אנו כיום למעלה משנתיים ומחצה לאחר האסון הכבד שפקד את המדינה כולה… וטרם הוקם על-ידי הממשלה מנגנון מתאים לחקר אירועי האסון ולהפקת לקחים הנדרשים למניעת הישנותם. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת, והוא מעורר קושי משפטי ניכר".
מנגד, הממשלה הציגה את עמדתה לפיה המנגנונים הקיימים בחוק אינם מתאימים לנסיבות הנוכחיות: "לשיטתה יש לעשות כן במתווה של ועדת חקירה אשר תוקם מכוח הסדר חוק מיוחד, המבוסס על הסכמה רחבה. זאת, בין היתר, לנוכח עמדת הממשלה, לפיה ועדת בדיקה ממשלתית מזה, וועדת חקירה ממלכתית מזה, אינן מתאימות לחקר האירועים, משאף אחת מהן איננה צפויה לזכות ב'אמון חלקים רחבים בציבור'".
4+השופטים ציינו כי לפי הפסיקה, לממשלה נתון שיקול דעת רחב ביותר בנוגע להקמת ועדת חקירה, אך קיומה של סמכות ביקורת שיפוטית מאפשר לבית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה או העיכוב בה.
הדיון בבג"ץ עסק בשאלה איזה גוף יוסמך לחקור את אירועי השבעה באוקטובר. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה סבורים כי "ועדת חקירה ממלכתית", המוקמת מכוח חוק ועדות חקירה, היא המנגנון היחיד המוכר בדין הישראלי לבירור מחדלים בסדר גודל כזה. ועדת חקירה כזו מתאפיינת בכך שזהות חבריה נקבעת על ידי נשיא בית המשפט העליון.
4+בנובמבר 2025 הכירה הממשלה בצורך בהקמת ועדה בלתי תלויה שתזכה להסכמה ציבורית רחבה. הממשלה פועלת ליצירת מתווה חוקי חדש, השונה מהמנגנון של ועדת חקירה ממלכתית, במטרה להבטיח את אמון הציבור בהרכב הוועדה ובסמכויותיה.
כאמור, בשבוע שעבר, בית המשפט העליון דן בעתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל השבעה באוקטובר. בעוד השופטים ביקרו את העיכוב המתמשך בהקמת מנגנון חקירה והדגישו את זכות הציבור לתשובות, נציגי הממשלה הזהירו מפני התערבות שיפוטית חסרת תקדים שתפגע בהפרדת הרשויות. הדיון נערך תחת אבטחה כבדה ובצל עימותים חריפים בין משפחות שכולות מחוץ לאולם ובתוכו.
4+הדיון בבג"ץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
במהלך הדיון התפתח ויכוח עקרוני על גבולות הסמכות של בג"ץ אל מול החלטות מדיניות של הממשלה. השופטים נעם סולברג ועופר גרוסקופף הובילו קו המבקר את גרירת הרגליים הממשלתית.
השופט נעם סולברג אמר לנציגי הממשלה: "הגיע הזמן לפרוע את השטר. הממשלה עצמה הודתה בעבר שישנה הסכמה על הצורך בהקמת ועדת חקירה. אם החלטתם שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, מהי החלופה שאתם מציעים? המבחן הוא לא קיצוניות האירועים הכואבים והמצערים אלא קיצוניות החלטת הממשלה. האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? בפועל לא נעשה שום דבר".
4+השופט עופר גרוסקופף על זכות הציבור לדעת: "יש פה ממשלה שיש נושא שלא נוח לה לעסוק בו ולכן היא מחליטה שלא לחקור אותו ושמידע לגביו לא יהיה מונח בפני הציבור כשהוא בא לבחירות. האם זה לא נושא שביהמ"ש צריך להיות מוסמך להתערב בו כדי להניח בפני הציבור מידע שלם, כדי לגבש עמדה פוליטית?".
מנגד, עו"ד ראבלו, המייצג את הממשלה, הציג עמדה נחרצת נגד התערבות שיפוטית: "לבית המשפט אין כל סמכות חוקית לחייב את הדרג המדיני להקים ועדת חקירה. מדובר בדרישה חסרת תקדים שאינה קיימת באף מערכת משפטית בעולם. הממשלה קיימה דיון והחליטה שלא להקים את הוועדה בשלב זה. כל התערבות נוספת משמעותה שבית המשפט מציב את עצמו בנעלי הממשלה – מהלך שמהווה פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי".
במהלך הדיון הציעה השופטת יעל וילנר פשרה לנציג היועמ"שית, עו"ד ברמן, לקבל את מתווה "ועדת החקירה הלאומית" הפריטטית של הממשלה כ"רע במיעוטו" כדי להתחיל בחקירה מיידית, אך הייעוץ המשפטי סירב ועמד על כך שרק ועדה ממלכתית תשיג את מטרות החקירה.
בדיון הדרמטי שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, העלו השופטים הצעה תקדימית לפתרון המבוי הסתום סביב הקמת ועדת החקירה הממלכתית. המתווה שהוצג בוחן את האפשרות להשאיר את שאלת הקמת הוועדה ל"משפט הציבור" בבחירות הקרובות, מתוך הבנה כי הממשלה ה-37 שתקום לאחריהן תהיה זו שתהיה אמונה על הרכבת מנגנון החקירה.
