אריה זיידנשטדט, חוקר ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך ועד ההגנה ה-15 במשפט נתניהו על היום (ראשון) לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים. עדותו של זיידנשטדט נחשבת לקריטית עבור קו ההגנה, המבקש להוכיח כי "תיק 4000" נולד כתוצאה מפעולות חקירה ודליית חומרים שבוצעו ללא סמכות וללא אישור יועמ"ש מראש.
9+במהלך הדיון הציגה ההגנה מייל מה-27 ביוני 2017, התאריך שבו סומנה לכאורה הראיה הראשונה בתיק, וזיידנשטדט אישר כי הוא זה שחתום על הפקתה למרות שלא הוא איתר אותה פיזית. זיידנשטדט תיאר בפירוט כיצד חוקרת המודיעין שפעלה תחתיו, שרה דוידי, נתקלה בחומרים רגישים בזמן חיפוש במחשבי החברה.
לדברי העדי, "היה חיפוש מחשב שעשתה שרה דוידי שהייתה חוקרת במודיעין ואני הייתי ראש צוות שלה. היא קראה לי והראתה לי בקשות שקשורות לסיפור תקשורתי שקשור לראש הממשלה או למקורבים שלו משהו כזה. שרה שאלה אותי מה זה". זיידנשטדט זיהה מיד את הנפיצות של הממצאים והנחה אותה כי כחוקרים מומחים, ברגע שעולה משהו הקשור לדרג פוליטי בכיר כמו שר או חבר כנסת, חובה לעדכן את הפיקוד בשל ההשלכות המשפטיות הפוטנציאליות.
9+הדרמה המשיכה בתיאור המפגש עם הדרג הפיקודי הבכיר ברשות ניירות ערך. זיידנשטדט העיד כי הם ירדו לקומה השלישית, לחדרו של אלי לוי, מנהל יחידת החקירות: "הוא חשב שעולים מזה חשדות לשוחד. אמר שהוא צריך לבדוק את זה וביקש לא לשתף את המידע עד ששומעים ממנו אחרת. זה או מיילים או תדפיסי וואטסאפ".
כאשר נשאל על ידי ההגנה לגבי מייל ספציפי מיוני 2017 ששרה דוידי מצאה אך רשום על שמו, הסביר החוקר בפשטות: "זה כתב ידי. זה המסמך הראשון שסימנתי באותו היום. אני מניח שזה ממחשב תפוס. שרה דוידי מצאה אותו… אני הדפסתי אותו".
9+שיאו של העימות נרשם כאשר הסנגור הטיח בזיידנשטדט שאלה קשה לגבי התבטאויות העבר שלו כלפי מפקדו. הסנגור שאל: "יכול להיות שסביב האירוע הזה אמרת שיש התנהלות לא תקינה של אלי לוי, שתופרים דברים לאישי ציבור, שאלי לוי חורג מהסמכות שלו?".
זיידנשטדט, תחת האזהרה כי הוא נמצא בעדות ראשית בבית המשפט, השיב: "לא זוכר כזה דבר ולא מתאים לי להגיד דבר כזה". בהמשך, כאשר ניסתה ההגנה לשאול על המסקנות המקצועיות שלו במקרה שבו חשד נשלל במהלך חקירה, התפרצה התובעת יהודית תירוש בטענה כי מדובר בשאלה שאינה פתוחה כדין.
9+במהלך החקירה, הטיח הסנגור עמית חדד בזיידנשטדט כי הפקת החומרים הנוספים דרשה הליך משפטי של צו הרחבה שלא בוצע בפועל. לשאלתו הישירה של חדד: "הוצאת צו הרחבה?", השיב זיידנשטדט בנחרצות: "לא". כאשר נשאל החוקר כיצד הופקו החומרים למרות היעדר הצו, הסביר כי "נשאלתי מה צריך לעשות לגבי המסמך הזה והשבתי שזה לא יכול להישאר ככה והפיקוד צריך לקרוא את זה".
בהמשך, כאשר נשאל על חובתו המקצועית לעצור את החיפוש ולבקש מבית המשפט צו הרחבה ברגע שנתקלים בחומרים שאינם קשורים לצו הקיים, השיב זיידנשטדט: "זה כבר לא בסמכותי".
9+השופט בר עם ביקש מהעד להסביר מה הניע אותו להפיק את המסמכים בכל זאת, וזיידנשטדט השיב כי "היה עניין של בקשות שמגיעות ממקורבים של ראש הממשלה לשאול אלוביץ' וזה היה נראה לי לא תקין. בצירוף שמדובר באנשים בכירים… היה נראה לי שזה לא יכול להישאר אצלי".
החוקר הבהיר כי מי שקבע שמדובר בחשד פלילי היה מנהל יחידת החקירות, אלי לוי, ואמר: "אלי לוי חשב. אני הייתי צריך ליידע… יש כאן גורמים בכירים ויש כאן בקשות שקשורות לשאול אלוביץ'. אני לא ידעתי לומר בסוגיות משפטיות אבל היה נראה לי שזה לא יכול להישאר אצלי".
9+השתלשלות האירועים הזו היא בעלת משמעות משפטית וציבורית עמוקה, שכן היא נוגעת בליבת הטענה של "הגנה מן הצדק". לפי חוק יסוד הממשלה, כל חקירה נגד ראש ממשלה מחייבת אישור מפורש ומראש של היועץ המשפטי לממשלה.
עדותו של זיידנשטדט מוכיחה כי כבר ביוני 2017, חודשים לפני שניתן אישור כזה לתיק 4000, חוקרי רשות ניירות ערך כבר דלו, הדפיסו וסימנו חומרים הנוגעים לנתניהו, ואף הגדירו אותם כ"חשד לשוחד". המשמעות היא שתיק 4000 לא נולד כחקירה עצמאית ומאושרת, אלא כתוצר לוואי של "מסע דיג" בתוך תיקי בזק, מה שמעלה סימני שאלה כבדים לגבי חוקיות הראיות שנאספו באותו שלב.
9+לפי טענות ההגנה, זיידנשטדט היה זה שדלה מתיבת המייל של שאול אלוביץ' תכתובות עם זאב רובינשטיין הנוגעות לבני הזוג נתניהו – חומרים שלא היו קשורים לחקירת "בזק" המקורית ושנאספו חודשים לפני שתיק 4000 נפתח רשמית ולפני שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לחקור את נתניהו.
במרכז הדיון היום עומדת השאלה כיצד חומרי חקירה הרלוונטיים לתיק 4000 הופקו עוד בשלב שבו החקירה התמקדה אך ורק בעבירות ניירות ערך של חברת בזק. זיידנשטדט, כאיש המודיעין שביצע את הפקת החומרים בפועל, הוא החוליה המקשרת שבין איסוף המידע לבין העברתו לפרקליטות.
9+בעבר, כאשר נשאל יריב עמיעד, חוקר הרשות שניהל את החקירה בזמנו, על נסיבות הפקת החומרים הללו, הוא התקשה לספק הסברים מניחים את הדעת: "אני לא יודע מה היו הנסיבות… מצא לנכון מנהל המחלקה בגלל שהוא הכיר או אני לא יודע מה, להוציא כדי להראות את זה לפרקליטות, להציף את זה שיש את הממצאים האלה".
היום, ההגנה תנסה להוכיח כי ה"הצפה" הזו לא הייתה מקרית, אלא חלק ממהלך יזום לדליית מידע על בני הזוג נתניהו ללא סמכות חוקית. זיידנשטדט יישאל ישירות האם קיבל הנחיות ספציפיות לחפש מילות מפתח הקשורות לנתניהו, והאם החומרים הועברו ליהודית תירוש מהפרקליטות עוד לפני שהיה קיים בסיס חוקי לחקירה כזו.
9+כזכור, תיק 4000 המכונה גם פרשת בזק-וואלה נולד באופן רשמי רק בתחילת 2018, אולם חומרי הראיות הראשונים בתיק הופקו כבר בקיץ 2017, במהלך חקירת רשות ניירות ערך נגד בכירי בזק. ביוני 2017 רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה נגד שאול אלוביץ' ובכירים בבזק בחשד לעבירות מרמה.
במהלך החיפוש בתיבות המייל של אלוביץ', נשלפו מיילים העוסקים בסיקור באתר "וואלה" ובקשרים עם זאב רובינשטיין ומשפחת נתניהו. לפי חוק יסוד הממשלה, חקירה נגד ראש ממשלה דורשת אישור מראש של היועמ"ש. הטענה המרכזית היא שאיסוף החומרים על ידי זיידנשטדט ואנשי המודיעין נעשה לפני שניתן אישור כזה, דבר שהופך את הראיות לכאורה לבלתי חוקיות. אם יוכח שזיידנשטדט "דג" חומרים על נתניהו ללא אישור, הדבר עשוי לחזק את טענת ההגנה ל"הגנה מן הצדק" ולפסילת ראיות מרכזיות בתיק.
9+כאמור, תיק 4000, לפי הפרקליטות עוסק במערכת יחסים של "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת "בזק" ובאתר החדשות "וואלה". ראש הממשלה נתניהו מואשם בעבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה שהשתמש בסמכויותיו השלטוניות כדי להיטיב עם עסקיו של אלוביץ' בשווי של מאות מיליוני שקלים, וזאת בתמורה לכך שאלוביץ' יעניק לו ולבני משפחתו "היענות חריגה" וסיקור אוהד באתר "וואלה".
