אחד הדיונים הטעונים והרגישים ביותר שהתקיימו בבית המשפט העליון הגיע לפני זמן קצר היום (חמישי) לסיומו. על הפרק עמדו העתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר. למרות המתח הרב והביקורת שנשמעה מצד השופטים במהלך הדיון, ההערכה הרווחת היא כי בג"ץ יבחר שלא להתערב בהחלטת הממשלה בנקודת הזמן הנוכחית.

הדיון התנהל באווירה מתוחה במיוחד תחת אבטחה כבדה, כאשר מחוץ לאולם התעמתו משפחות שכולות המחזיקות בעמדות מנוגדות לגבי אופי הוועדה הרצוי. בתוך האולם, השופטים נאלצו להפסיק את הדיון ולצאת ממנו לאחר שמשפחות שכולות ניסו לפרוץ פנימה במחאה על ההחלטה לקיים דיון "סטרילי" ללא קהל.
במהלך הטיעונים, הציגו השופטים עמדות מורכבות. מצד אחד, השופט סולברג דרש מהממשלה "לפרוע את השטר" ולספק הסברים מדוע טרם הוקמה ועדה, בעוד השופט גרוסקופף תהה האם הימנעות מחקירה אינה פוגעת בזכות הציבור לקבל מידע חיוני לקראת הבחירות הקרובות. מנגד, השופט אלכס שטיין הביע ספק ביכולת השיפוטית של בג"ץ להגדיר מנדט מקצועי-צבאי לוועדה כזו, ורמז כי התערבות כזו עלולה לחרוג מסמכויות בית המשפט.

נציג הממשלה, עו"ד ראבלו, הציג קו הגנה תקיף המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות. הוא טען כי לבית המשפט אין סמכות חוקית לכפות על הדרג המדיני להקים ועדת חקירה, והדגיש כי הממשלה כבר פועלת לקידום חקיקה של "ועדת חקירה לאומית" – מודל פריטטי הכולל נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה. לטענת הממשלה, מדובר במנגנון שימנע "עריפת ראשים פוליטית" ויבטיח אמון ציבורי רחב.
בשלב מסוים במהלך הדיון הציעה השופטת יעל וילנר פשרת ביניים, לפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יסכים למתווה הוועדה הלאומית שהציעה הממשלה כדי להתחיל בחקירה מיידית. אולם, נציג היועמ"שית דחה את ההצעה בתוקף, ועמד על כך שרק ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, יכולה להגיע לחקר האמת ללא שיקולים זרים.

למרות חילופי הדברים הקשים, ראש הדסק הפוליטי מוטי קסטל דיווח כי הרוח הנושבת ממסדרונות בג"ץ היא של אי-התערבות. ההערכה היא שהשופטים יאפשרו להליכי החקיקה בכנסת להתקדם, ויעדיפו שההכרעה על עתיד החקירה תישאר בידי הציבור בבחירות הקרובות. כפי שסיכם קסטל: "שופטי בג"ץ לא יכולים להחליף את הממשלה הנבחרת, ולכן הם לא יוציאו צו שיכפה עליה להקים את הוועדה במתכונת מסוימת".
