כמו כל עם ישראל, בשנתיים האחרונות הקריבה ההתיישבות החלוצית ביהודה ושומרון את מיטב בניה במלחמה. סיפורם של הלוחמים הללו הוא סיפור על מסירות נפש כפולה. הם חיו את חזית ההתיישבות כל יום, וכשנקראו לדגל, לחמו ונפלו למען המדינה, שלעיתים לא רק שלא הכירה בהם, אלא אף פעלה נגדם. למרות שהושמצו, נעצרו והתמודדו עם קשיים בגיוס, הם נאבקו לשרת בצה"ל מתוך אהבת העם, התורה והארץ.
7+בנימין מאיר ארלי הי"ד (21)
אחד מהנופלים שלחמו גם ללא מדים הוא בנימין מאיר ארלי הי"ד, שנפל בה' בכסלו התשפ"ד. ארלי היה רועה צאן ומתנדב מסור בנקודות התיישבות חלוציות. אהבתו לארץ, שעליה מסר את נפשו, באה לידי ביטוי בכל מעשיו. בתיעוד שלו ממרעה על אדמת הארץ שכה אהב הוא נראה מוקף בידי פורעים ומנהל את האירוע ביד רמה. עוד בחייו אמר כי הוא מוכן למות בשביל קדושת ארץ ישראל ובשביל להחזיר את הכבוד לעם ישראל.
אחיו יהודה ספד לו: "לא פגשתי מישהו כמוך שרץ לעשות רצון ה'. רץ למצווה עד שמת על קידוש ה'. המצווה הכי חשובה לך הייתה יישוב הארץ. תודה רבה שהיית איתי ב-19 שנים האלה". לזכרו הוקמה לפני כחצי שנה חוות "מאיר לארץ" בשומרון, המשקיפה על כל אזור המרכז. במקום מתגוררת משפחה וגרעין נערים שמוציאים מרעה כדי לכבוש עוד שטחים שחוזרים לידיים יהודיות בזכות מפעלם החלוצי.
7+סרן הראל שרביט הי"ד (33)
סרן (במיל') הראל שרביט הי"ד, שנפל בי"ז בטבת התשפ"ד, פעל ללא לאות לחיזוק הנוכחות היהודית בארץ. הוא ארגן שמירה על מזבח יהושע בהר עיבל, הקים חווה עם אחיו בבקעת הירדן, ואף נשא עמו שתיל ללחימה בעזה במטרה לנטוע אותו בגוש קטיף. בתחילת המלחמה הודח משירות מילואים לאחר שגיבה את חייליו שפעלו נגד מחבלים, אך התעקש לחזור לשירות ולהיכנס ללחימה בעזה, שם נפל. לזכרו הוקמה גבעת צור הראל בבנימין.
7+סמ"ר יהודה דרור יהלום הי"ד (21)
סמ"ר יהודה דרור יהלום הי"ד, שנפל בלבנון בי"ד בתשרי התשפ"ה, היה ממקימי חוות העיטם סמוך ליישוב אפרת, במטרה לחזק את האחיזה היהודית בגוש עציון. עוד בהיותו ילד שגדל בחברון ניתן היה לראות את האומץ שבו, שלא סתר את הרושם הראשוני על אדם עניו ושקט.
בשל פעילותו בהתיישבות, תחילה התקשה להתגייס, אך נלחם על זכותו לשרת כלוחם בסיירת גולני. גם לאחר שנפצע, התעקש לחזור לחזית, שם נפל בקרב בלבנון 3 חודשים לאחר נישואיו. לזכרו ולזכר יהודה שרמן הי"ד הוקמה נקודת ההתיישבות "כוכב יהודה" בין היישובים אפרת לתקוע.
7+רס"ל שובאל בן נתן הי"ד (22)
שובאל בן נתן הי"ד, שנפל בלבנון בכ"א בתשרי התשפ"ה, נשא עמו מילדותו את צלקות הגירוש מכפר דרום בגוש קטיף, חוויה שעיצבה את תפיסת עולמו והפכה את האחיזה בארץ לשליחות חייו. הוא התאפיין בעוצמה שקטה ובענווה, אך כשזה הגיע להגנה על הארץ, לא היה גבול לנחישותו. הוא חווה התעמרות מצד המערכת ימים ספורים לאחר טבח השבעה באוקטובר.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בעת שטייל עם משפחתו ליד רחלים, הותקפו על ידי עשרות פורעים ערבים. שובאל, בתושייה ובאומץ, ניהל את האירוע והגן על משפחתו, אך בתגובה נעצר ונשקו נלקח ממנו. אביו תיאר את העוול שחווה בנו מול "צה"ל העלוב והנבזים שעצרו אותך", אך הדגיש את גדלות הנפש של שובאל: למרות הפגיעה והתחושה הקשה שהופקר על ידי המדינה, הוא בחר להתעלות על הכל. כשנקרא למילואים בלבנון אמר "זה לא משנה, פה נלחמים ולפה אני הולך". כיום, משפחתו ממשיכה את דרכו במאבק ציבורי לחידוש הנוכחות היהודית בקבר יוסף ובחיזוק ההתיישבות. לזכרו גם הוקמה חוות 'שובה ישראל' בצפון השומרון.
7+רס"ר (במיל') שלמה אביעד ניימן הי"ד (31)
שלמה אביעד ניימן הי"ד, שנפל בכ"א בתשרי התשפ"ה בלבנון, היה איש של עשייה. הוא הקים גבעה במצפה יריחו, בנה בה בית כנסת והשקיע את כל כולו בחיזוק האחיזה היהודית במדבר יהודה. כאב לארבעה, שירת מאות ימי מילואים מתוך תחושת שליחות. לזכרו הוקמה "חוות אביעד", הממשיכה את דרכו בהתיישבות, חקלאות ושמירה על אדמות הארץ.
בלב הגבעה שהקים, פעלו חבריו להשלמת בניית בית הכנסת עליו עמל אביעד בחודשיו האחרונים לפני שנפל. חבריו מספרים כי במהלך הלחימה בעזה התחדדה אצלו ההבנה שהמדובר במלחמת דת שמטרתה העיקרית והסופית היא בניית בית המקדש.
7+דוד ליבי הי"ד (19)
דוד ליבי הי"ד, בן 19 ממלאכי השלום, נפל בב' בסיוון תשפ"ה בעזה כשעלה על מטען. כדור שלישי לחלוצי הגבעות, הוא חי את ההתיישבות עוד מילדותו בחוות גל יוסף. אף שלא הצליח להתגייס, התנדב כאזרח עובד צה"ל למשימות הנדסיות ברצועת עזה ואמר על עצמו "אני חייל של עם ישראל". מורשתו של דוד ממשיכה לפרוח דרך 9 נקודות התיישבות שהוקמו לזכרו, בהן "מצודת דוד" ליד מלאכי השלום, "מכתם דוד", "מגדל דוד" ו"קלע דוד".
7+רס"ר אברהם אזולאי הי"ד (25)
רס"ר (במיל') אברהם אזולאי הי"ד, שנפל בי"ג בתמוז התשפ"ה, היה דמות מרכזית בהתיישבות בשומרון. הוא הקים עסק לעבודה עברית וסייע בהקמת נקודות התיישבות חדשות. חזונו התממש לאחר נפילתו, עם הקמת שלוש נקודות התיישבות על שמו, המאוישות במשפחות צעירות הממשיכות את דרכו וחזונו לכבוש וליישב את הארץ.
7+החיים בחזית ההתיישבות דורשים גבורה מתמדת, מבלי לקבל הערכה, צל"שים או כומתה. הנופלים שהוזכרו הספיקו גם ללבוש את מדי הזית, אך ביום הזיכרון חשוב להעלות על נס גם את אלו שלחמו ללא מדים ונפלו בחזית ההתיישבות, ובתוכם רועי הצאן שנרצחו בשנתיים האחרונות, הראל מסעוד, נחמן שמואל מורדוף, בנימין אחימאיר ויהודה שרמן הי"ד.
