סרן במיל׳ הראל שרביט, בן 33 מכוכב יעקב, נפל בחודש טבת האחרון במהלך אחד הקרבות שהתנהלו באותו הזמן בצפון רצועת עזה. לאחר שנפל בקרב התפרסמו הסיפורים עליו שחשפו את אישיותו. באחת משיחות הוואטסאפ שפרסמו חבריו, כתב להם: "חייבים לחזור ליישב את גוש קטיף. הצבא לא אוהב לשמוע את זה משום מה".
@now14il הלוחם שחוש הצדק שלו לא נתן לו לשתוק | הראל שרביט ז"ל #ערוץ14 #גיבור #שנה ♬ צליל מקורי – עכשיו 14 Now
המלחמה
"כל בית בעזה מזכיר לי למה אנחנו נלחמים פה", אמר הראל הי"ד בהקלטה ששלח מתוך הרצועה והסביר כי מדובר במלחמה רוחנית על הבית שלנו וצריך לדבר על כך כדי שנבין זאת לפחות כמו האויב שממוקד מטרה במלחמה ובכל בית ברצועה יש תמונה של מסגד אל אקצא שבהר הבית.
המלחמה בשבילו הייתה "חזרה הביתה" לדבריו. מאז שנכנס לרצועה נשא עימו שתיל כדי לטעת בגוש קטיף והוא צילם סרטון בו תיעד את עצמו שותל וקורא "עם ישראל חי". ברשת החברתית טוויטר כתב "מספיק להתלהב מתמונות, אנחנו רוצים להתיישב".
שרביט הי"ד שותל עץ בעזה.
התיישבות
גם ביהודה ושומרון הוא פעל למען ההתיישבות, ארגן קבוצות לשמירה על מזבח יהושע בהר עיבל והקים חווה בבקעת הירדן יחד עם אחיו כדי לשמור על נוכחות יהודית בשטחים נרחבים. זאת במקביל לעבודתו כמפקח בנייה מתוך אידיאל לבנות בארץ ישראל ויחד עם התנדבות בארגון יד לאחים.
אמת
תכונות שבלטו במיוחד אצל שרביט, היו היאחזות ללא פשרות במידת הצדק והאמת, ואכפתיות אמיתית מעם ישראל שניכרו בפרט במהלך שירותו בצה"ל, ההתעקשות להיכנס לרצועה ובסיפורים שהתפרסמו לאחר שנהרג.
במילואים הציגו להם סיטואציה בה מחבל מבקש מהחיילים ששומרים עליו כוס מים, זאת במטרה לעורר בנוכחים רחמים כלפי המחבל. חוש הצדק של הראל לא נתן לו לשתוק, והוא נעמד לעיני כולם ואמר כי החייל שמסרב להביא מים למחבל הוא גיבור, ופנה לקהל וביקש שמי שמזדהה עימו יקום, בהתחלה חששו אך לבסוף כולם נעמדו.
מקרה מקרה נוסף שממחיש את הנאמנות שלו לעקרונותיו, בתחילת המלחמה, הודח שרביט מהמילואים, לאחר שגיבה מול מפקדיו את חייליו שדרכו נשק על מחבלים שירו לעברם זיקוקים בכינון ישיר במהלך פעילות מבצעית בגזרת בבנימין.
מידת האמת והצדק בהם דבק גרמה לו להתעקש להמשיך בשירותו הצבאי ומייד לאחר ההדחה פעל כדי להיכנס ללחימה ברצועת עזה. במקביל פעל בזירה התקשורתית והפיץ סרטונים מהרצועה באחד מהם הוא נטע שתיל, אותו החזיק מתחילת הלחימה כדי להביאו לגוש קטיף, ואמר כי עשה זאת למען כל עם ישראל.
אחרי מותו
ביום שישי, י"ז בטבת התשפ"ד (29.12.2023) נהרג סרן הראל במות גיבורים בקרב בצפון רצועת עזה, "הוא לא נפל, הוא עלה", ספד לו אביו וסיפר שבשיחתם האחרונה אמר לו בנו "אבא להתראות, נקמה בקרוב".
בגלל הסנקציות שהטילו מדינות זרות על מתיישבים בארץ, נחסמו חשבונות הכספים של אחיו משה ושל החווה. אך הם ממשיכים בפעילות ואף הקימו לזכרו את מרכז הראל לגבורת ישראל שצפוי לקום בחווה של המשפחה, בו ישלבו את הפצה של ערכים של התיישבות יחד עם לימוד בבית המדרש שנבנה לזכרו.
נוסף על כך, לזכרו הוקמה הגבעה החלוצית בשם "צור הראל" בחבל בנימין, ליד היישוב בית אל.
