מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (רביעי) דוח ביקורת חריף ומטלטל החושף כשל ביצועי חמור של משרדי הממשלה בטיפול במשבר כוח האדם בענפי הבנייה והחקלאות מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הממצאים שנחשפים מוכיחים כי חוסר תיאום בין משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, לצד חסמים ביורוקרטיים בלתי נתפסים, הותירו את אתרי הבנייה ריקים ואת החקלאים בפני שוקת שבורה.

המבקר בדק את השתלשלות החלטות הממשלה ומצא כי למרות שאושרו מכסות ענק להבאת עובדים, הביצוע בשטח היה אפסי. המבקר מצביע על כך שהתלות בעובדים הפלשתינים הייתה ידועה כנקודת תורפה אסטרטגית, אך המדינה בחרה להתעלם מכך עד לרגע המשבר.
המבקר כותב בדוח באופן חד משמעי: "נמצא כי הממשלה לא נערכה מבעוד מועד להחלפת כוח האדם הפלשתיני, למרות אזהרות חוזרות ונשנות על התלות הגבוהה בעובדים אלו. גם לאחר קבלת ההחלטה על הבאת עובדים זרים, חסמים ביורוקרטיים מנעו את כניסתם המהירה. הליכי המיון בחו"ל היו איטיים, מסורבלים ולא מותאמים לצורכי השעה".

הנתונים שנחשפים בדוח מראים את גודל הכישלון: "מתוך מכסה של כ-45,000 עובדים זרים חדשים שאושרו בהחלטות ממשלה לענף הבנייה, נכון למועד סיום הביקורת הגיעו לישראל פחות מ-10% מהעובדים. המשמעות היא מחסור כרוני בידיים עובדות שמוביל לעיכוב ממוצע של כחצי שנה במסירת דירות חדשות". המבקר מוסיף כי במגזר הפרטי המצב חמור עוד יותר, כאשר חברות רבות נקלעו לסכנת קריסה כלכלית.
אחת הנקודות המקוממות בדוח היא הסחבת הממשלתית בתהליכי המיון והבדיקה. המבקר מצא כי המדינה התעקשה על דרישות סף נוקשות ומבחני מקצועיות פיזיים בחו"ל, אך לא העמידה את התנאים לביצועם.

בדוח נכתב: "נמצא כי הליך המיון המקצועי בחו"ל, המבוצע על ידי התאחדות הקבלנים בפיקוח משרד הבינוי והשיכון, הפך לצוואר בקבוק מרכזי. היעדר כוח אדם מקצועי לביצוע המבחנים בהיקף נרחב גרם לכך שאלפי עובדים שעברו את הבדיקות הביטחוניות המתינו חודשים רק למבחן המעשי". המבקר מוסיף כי הליכים אלו "היו מסובכים והובילו לכך שאלפי עובדים פוטנציאליים 'נתקעו' בצינורות הביורוקרטיה במשך חודשים".
המבקר חושף כי גם העובדים שכבר נמצאים בארץ אינם מנוהלים כראוי. קיימת תופעה חמורה של נטישת מעסיקים חוקיים לטובת עבודות מזדמנות בשכר גבוה יותר, ללא הפרעה מצד רשויות האכיפה.

אנגלמן קובע: "רשות האוכלוסין וההגירה כשלה באכיפת תנאי ההעסקה ובמניעת נטישת עובדים זרים את המעסיקים החוקיים שלהם… דבר המחריף את המחסור אצל המעסיקים המורשים". בנוסף, נמצאו ליקויים חמורים בהגנה על זכויות העובדים: "נמצאו ליקויים בפיקוח על גביית עמלות לא חוקיות מעובדים זרים… היעדר מנגנוני אכיפה יעילים פגע בשמה של ישראל בעולם ומקשה על חתימת הסכמים עם מדינות נוספות".
הביקורת קובעת כי הכישלון בהבאת העובדים אינו רק בעיה של הקבלנים, אלא אירוע מאקרו-כלכלי שמשפיע על היצע הדיור ועל יוקר המחיה. בענף החקלאות, המחסור הוביל לנטישת יבולים ולעליית מחירי הפירות והירקות.

המבקר מציין: "העיכובים בבנייה ובפרויקטי תשתית לאומיים גורמים לנזק של מיליארדי שקלים מדי חודש. העלות לקבלנים בגין ימי פיגור והתייקרות חומרי הגלם מגולגלת בסופו של דבר אל הצרכן, מה שמוביל להמשך עליית מחירי הדיור גם בתקופת מלחמה". על "ועדת המנכ"לים" שהוקמה להסרת חסמים נכתב: "נמצא כי החלטות ועדת המנכ"לים להסרת חסמים נותרו במקרים רבים על הנייר בלבד, ללא מעקב ובקרה אחר יישומן בשטח".
המבקר דורש להקים לאלתר "מרכז שליטה" בין-משרדי, להקל על תנאי המיון המקצועי בחירום, ולגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לצמצום התלות בעובדים פלשתינים תוך הגדלת הפריון והטמעת טכנולוגיות בנייה מתקדמות. המבקר מסכם: "על הממשלה לפעול לפתרון החסמים שנותרו בהבאת עובדים זרים… על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
