צביקה גרינגליק, אביו של שאולי הי"ד, שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה לפני כשלוש שנים, חשף היום (שלישי) בריאיון את סיפורו האישי והמצמרר לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זאת כשהוא חווה את היום הקשה עם שני סיפורי כאב – זיכרונות החוויות של משפחתו בשואה ואובדן בנו.
3+גרינגליק סיפר: "גדלתי בצל סיפורי שואה. בהתחלה לא הבנתי למה יש יום מיוחד לציון השואה? הרי אצלנו כל יום היה יום סיפורי שואה. אצלנו לא היו זורקים לחם, ודואגים שתמיד יהיה קנקן מים, והולכים לקנות עוד לחם מהמאפיה – כי אולי מחר יהיה סגור ולא יהיה".
בסיפורו הכואב שיתף גרינגליק כי סבתו ושני ילדיה נרצחו בצעדות המוות אחרי אושוויץ, בינואר 45', בגבעה בפולין שבמהלך חייו גם יצא לבקר בה. "אני גר בבניין של שורדי שואה – דודה שלי, שגרה מתחתינו, עם בעלה, שניהם איבדו משפחות והתאחדו ביחד. מולם, הבת של פנחס פון פרוידיגר, שהעיד במשפט אייכמן וניהל איתו משא ומתן", הוסיף.
3+עוד הוסיף: "תמיד אהבתי למעוך חלזונות ולשמוע את הקול שיוצא מהם, אבל דודה שלי הזהירה אותי שלא לעשות את זה, הם היו האוכל שהציל אותה בשואה".
בריאיון גרינגליק הציג סידור נדיר שהיה שייך לסבתו באושוויץ: "סבתא שלי הייתה מתפללת כל יום, יום אחד היא יצאה להתפלל בשלג בחוץ, והקאפו תפסה אותה ואמרה לה "מה את עושה פה?", אז סבתא ענתה "אני מתפללת, בפנים מסריח". היא השיבה לה "תישארי פה". סבתא הייתה בטוחה שהיא קוראת למישהו להרוג אותה, ואז היא הביאה לה סידור מהמשרפות. סידור הולנדי מקורי, ועם זה היא הייתה מתפללת"
3+גרינגליק הסביר שלכל אורך חייו גדל סביב שכול: "אבי נהרג בתאונת דרכים כשהייתי בן 13, ואמא שלי ביום ה-30 פתחה את הטלוויזיה ואמרה: 'פה זה לא יהיה בית של אבל'".
לצד הסיפורים הקשים מיום השואה, גרינגליק מתמודד עם האובדן הכואב של בנו, שנפל בקרבות ברצועת עזה: "אנחנו עם שאני מקווה שלא נדון כל הזמן למלחמות, אבל מאובדן אנחנו צומחים. אם חס וחלילה קורה לנו משהו, אנחנו מזה נצא קדימה. אנחנו לא נשבר. לא יהיה מצב שנאבד תקווה.
3+"הילדים שלי מספרים שבערב ששאולי נהרג, כשהודיעו לנו, אז התכנסנו אחרי שכולם חזרו מכל המקומות, ואמרתי להם: 'תראו, הפסנתר ימשיך לנגן'. הדיכאון זה לא אופציה, כי זה לא מוביל לשום מקום. זה לא מחזק אותנו, זה לא מוביל אותנו קדימה", הוסיף.
גרינגליק סיכם בדברי חיזוק: "המורכבות של מה שאנחנו חווים היא, בסיכומו של דבר, מביאה אותנו להבין שהדרך שלנו צריכה להיות ברורה, נכונה ושעלינו להמשיך ללכת קדימה".
