סמי שטייגמן, אחד מניצולי השואה המוכרים והפעילים בניו יורק, שחי על קצבה חודשית זעומה של 1,649 דולר, מוצא את עצמו חסר אונים מול מחירי השכירות המאמירים ברובע הארלם, שבו הוא מתגורר מאז שנות ה-80. למרות פניותיו החוזרות ונשנות לדרגים הפוליטיים הגבוהים בעיר, ובראשם המחוקק הפרוגרסיבי זהראן ממדאני, סמי נותר ללא פתרון דיור נגיש, בעודו נאלץ לטפס מדי יום במדרגות לקומה השנייה בבניין ללא מעלית – משימה שהופכת לבלתי אפשרית עבורו, כך פורסם היום (שישי) ב"פוקס ניוז".
3+סמי שטייגמן נולד ב-1939 ברומניה וגורש למחנה עבודה נאצי כשהיה בן שנתיים בלבד. בגלל גילו הצעיר, הוא שימש כ"שפן ניסיונות" לניסויים רפואיים אכזריים במשך שלוש שנים, עד לשחרור המחנה. "אני סובל מכאבים בכל שנייה ושנייה בגוף שלי בגלל מה שעשו לי שם", סיפר סמי בריאיון ל"פוקס ניוז", "אבל למדתי לחיות עם זה. עכשיו, בגיל 86, הבעיה היא המדרגות והמרחק מהתחבורה הציבורית".
מצבו הפיזי של סמי מחמיר, אך הוא מסרב לעבור לבית אבות, אותו הוא מגדיר כ"מקום שבו מפסיקים לחיות". הוא זקוק לדירה בקומת קרקע או בבניין עם מעלית במחיר שפוי – משימה כמעט בלתי אפשרית בניו יורק, שבה דירת חדר ממוצעת עולה כיום כ-6,000 דולר בחודש. הפער הכלכלי של סמי עומד על כ-2,200 דולר בכל חודש, סכום שמפריד בינו לבין ביטחון בסיסי בזקנתו.
3+בלב הסערה נמצא חבר האספה המדינתית, זהראן ממדאני. ממדאני, בן 34, בנה את הקריירה הפוליטית שלו על הבטחות להוזלת הדיור ועל מאבק ב"טייקוני הנדל"ן". שטייגמן מספר כי פנה ללשכתו של ממדאני ואף נקבעה לו פגישה אישית בארבע עיניים כדי לדון בפתרונות עבורו. אולם, כשהגיע מועד הפגישה, ממדאני פשוט לא הופיע ולא טרח להודיע על כך.
"הוא טען שדיור בר-השגה הוא סיבת הקיום הפוליטית שלו", אמר סמי בציניות, "אבל כשמדובר באדם אמיתי שזקוק לעזרה, הוא נעלם. זה פוליטיקאי טיפוסי – מבטיח ולא מקיים". הביקורת על ממדאני מחריפה לאור העובדה שהוא מזוהה עם האגף האנטי-ישראלי הקיצוני במפלגה הדמוקרטית, ועסוק רבות בהפגנות ובהצהרות פוליטיות רחוקות, בעוד שתושבי הרובע שלו, כמו סמי, נשכחים מאחור.
3+בעוד המערכת הפוליטית בניו יורק מפנה גב, הקהילה היהודית בארה"ב החליטה לקחת אחריות. ארגון "שיקגו ג'ואיש אליאנס" השיק את יוזמת "פרויקט אהבה", שמטרתה לגייס 132,000 דולר כדי לכסות את הוצאות הדיור של סמי לחמש השנים הקרובות. עד כה גויסו כ-18,000 דולר מתורמים פרטיים שנחשפו לסיפורו המרגש.
עבור סמי, השארתו במנהטן היא עניין של חיים ומוות. הוא מתנדב מדי יום על נושאת המטוסים "אינטרפיד" העוגנת בנמל, ומשם הוא ממשיך להרצות בפני תלמידים על לקחי השואה. "זו הסיבה שלי לחיות", הוא אומר כשהוא לבוש במדי המתנדב שלו ומצדיע למצלמה. "בלי היכולת לצאת מהבית ולפגוש אנשים, אין לי בשביל מה לקום בבוקר".
