איראן העתיקה את מרכז הכובד של המתקפות שלה מייצוא הנפט הגולמי לעבר התעשיות הכבדות והמתקדמות של מדינות המפרץ. המהלך נועד לחנוק את היכולת של איחוד האמירויות, קטר ובחריין להתקיים ביום שאחרי עידן האנרגיה הישנה. הפרעת האספקה במצר הורמוז, שהגיעה לכדי "טפטוף" בלבד, מוגדרת כעת על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית כגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק האנרגיה העולמי, כך דווח היום (רביעי) ב"וול סטריט ג'ורנל".
4+המתקפות האיראניות לא הצטמצמו רק לנתיבי השיט, אלא כללו שיגורי טילים ישירים לעבר מתקני ייצור אסטרטגיים. ענקית האלומיניום של בחריין, חברת "Aluminium Bahrain", ומפעלי ההתכה של חברת EGA באיחוד האמירויות, ספגו פגיעות קשות שגרמו להשבתה חלקית.
מומחי תעשייה מעריכים כי השוק העולמי ניצב כעת בפני גירעון של כמיליון טונה אלומיניום ראשוני. ההשפעה על ארה"ב היא קריטית, שכן היא מייבאת מעל 20% מהאלומיניום הראשוני שלה מאיחוד האמירויות ומבחריין.
4+במקביל, ייצור הגז הטבעי המונזל בעיר התעשייה ראס לאפן שבקטאר הופסק לחלוטין. השבתה זו נבעה משילוב של איומי טילים וסגירת מצר הורמוז למעבר מכליות. בכיר באיחוד האמירויות התייחס למצב בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל": "ההתקפות האיראניות הן לעיתים קרובות חסרות אבחנה. המטרה שלהן היא להעלות את המחיר הכלכלי של המלחמה עבורנו עד לרמה שלא נוכל לשאת".
גורמים במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הביעו דאגה עמוקה מהפגיעה במוניטין של האזור: "השקענו מיליארדים כדי להוכיח לעולם שאנחנו מרכז תעשייתי יציב שאינו תלוי רק בנפט", הסביר מנהל באחת מחברות הכימיקלים הגדולות באזור. "איראן מנסה להוכיח את ההפך – שכל השקעה כאן היא הימור מסוכן".
4+בעשור האחרון השקיעו מדינות המפרץ מאמצים כבירים בגיוון מקורות ההכנסה שלהן תחת תוכניות אסטרטגיות כמו "חזון 2030" של ערב הסעודית ותוכניות דומות באמירויות. מאמצים אלו נשאו פרי, ויותר מ-70% מהתוצר המקומי הגולמי של מדינות ה-GCC מגיע כעת ממגזרים שאינם נפט. הצלחה זו יצרה תשתית אדירה של מפעלי התפלת מים, תחנות כוח ומפעלי פלדה ואלומיניום, התלויים כולם באנרגיה זולה ובנתיבי שיט פתוחים.
לאחרונה, עם החרפת העימות הצבאי והמדיני מול איראן, זיהו בטהרן כי פגיעה בנפט בלבד כבר אינה מספיקה כדי לשתק את הכלכלות הללו. בתגובה, החלה איראן בסדרת פעולות שכללו חבלות במכליות דשנים וכימיקלים, ובהמשך תקיפות ישירות באמצעות טילים וכטב"מים על מפעלי ייצור.
4+האסטרטגיה האיראנית הנוכחית היא למעשה "מלחמה כלכלית כוללת". במקום להתעמת חזיתית עם הצי האמריקאי, איראן פוגעת בשרשרת האספקה העולמית של חומרי גלם קריטיים. המשמעות היא שגם אם מחיר הנפט יישאר יציב יחסית, תעשיות הרכב, התעופה, החקלאות והבנייה בכל רחבי העולם יסבלו ממחסור חמור ומעליית מחירים קיצונית. עבור מדינות המפרץ, מדובר באיום קיומי על הניסיון לבנות כלכלה מודרנית שאינה תלויה במשאבים מתכלים.
