פרשת הקריסה של חברת "סלייס" שרפה מאות מיליוני שקלים של חוסכים ישראלים שאיבדו את הפנסיות שלהם, אותן חסכו כל החיים. במקום שהממונה על שוק ההון עמית גל יודח מתפקידו לאלתר בגין רשלנות פושעת, הוא ממשיך לשבת בכיסאו בבטחה. המערכת הממשלתית מוכיחה שוב כי פקידים נהנים מחסינות מוחלטת מתשלום מחיר על מחדליהם, ושאנו סומכים עליהם לשווא.

עשרות אלפי ישראלים קמו בבוקר וגילו שחסכונות חייהם פשוט התאדו. למעלה מ-4.3 מיליארד שקלים של חוסכים הוקפאו בחברת "סלייס", וכ-900 מיליון שקלים נגנבו והוברחו לקרנות חוץ עלומות שם באמצעות הונאת פונזי ומערכות רישום פרימיטיביות באקסל. האירוע הזה אינו מתרחש ברפובליקת בננות; הוא מתרחש תחת אפו, עינו ופיקוחו הישיר של הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל. המחדל כאן זועק לשמיים, אך גל ממשיך לכהן בתפקידו כאילו מדובר בתקלה טכנית בשירות הלקוחות.
כלל הברזל של הבירוקרטיה הוא שקשה לדמיין דרך מסוכנת יותר לקבלת החלטות מאשר הפקדתן בידי אנשים שאינם משלמים שום מחיר כשהם טועים. עמית גל מגלם את הכלל הזה בשלמותו. החל מספטמבר 2022, כל נורות האזהרה הבהבו. סוכני ביטוח הפכו ליזמים שהזרימו כספי חוסכים לקרנות מסוכנות בניגוד עניינים מובהק. פניות הגיעו, עיתונאים כתבו, אך רשות שוק ההון הסתפקה בפיקוח פורמלי וטכני. אמנם גל נכנס לתפקיד באוקטובר כממלא מקום עד שהפך למינוי קבוע ביוני 24 אבל גם כממלא מקום היה עליו להקשיב לאזהרות ולפחות לבחון אותם.

במקום זאת בסוף 2023, רגע לפני הקריסה, הרשות חידשה לחברה את הרישיון. לו מנכ"ל של חברה פרטית היה מעלים עין מאובדן קרוב למיליארד שקלים של לקוחותיו, הוא היה מוצא את עצמו מול חוקרי יחידת להב 433 ובדרך לפשיטת רגל מוחלטת ואף כניסה לכלא. הפקיד הממשלתי, לעומתו, מקבל הארכת קדנציה וגיבוי מוסדי.
במסגרת המאמצים שלי בכנסת למען שקיפות בשוק ההון, אני נתקל בדיוק באטימות הזו. בדיונים האחרונים בוועדות הכנסת, הגדיל עמית גל לעשות והצדיק את מחדליו בטענה שהוא דוגל ב"ניהול סיכונים ליברלי". מדובר בציניות מוחלטת ובסילוף של המושג. שוק חופשי וליברלי מחייב הגנה נוקשה על זכויות קניין ואכיפה אגרסיבית וחסרת פשרות נגד הונאות ותרמיות. הפקרת חוסכים קשישים לידיהם של רמאים אינה "ליברליזם", היא אנרכיה שלטונית המשרתת נוכלים.

ניתוח המציאות מחייב אותנו להביט לעולם ולבדוק אם אני המוזר היחידי שדורש אחריותיות. בארצות הברית, קריסה פיננסית בסדר גודל כזה, המלווה בעיוורון רגולטורי מתמשך, גוררת רעידת אדמה. ראש רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) או מקביליו היו מזומנים לשימוע אגרסיבי בסנאט, מודחים מתפקידם לאלתר, ומועברים לחקירה פלילית. מדינה מתוקנת דורשת עריפת ראשים מקצועית של שומרי סף שנרדמו בשמירה. בישראל, תרבות הכסת"ח מנצחת. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחויב להפעיל מיד את סמכותו, להקים ועדת בדיקה ממשלתית בעלת סמכויות חקירה מלאות, ולהראות לעמית גל את הדרך החוצה. שופטי בית המשפט העליון, ובראשם השופט יצחק עמית, חייבים להישאר מחוץ לתמונה ולחדול מכל ניסיון לגונן על פקידות כושלת באמצעות עילות משפטיות של סבירות.
בראיונות העומק שאני מקיים בפודקאסט 'על המשמעות' עם כלכלנים בכירים, מסקנתנו חוזרת על עצמה: חוסר אחריות אישית של רגולטורים הוא מתכון לאסון הבא. כל עוד עמית גל ופקידי רשות שוק ההון ימשיכו ליהנות מחסינות מוחלטת לאחר אובדן פנסיות של אלפי אזרחים, שוק ההון הישראלי ימשיך להוות כר פורה לעוקצים פרימיטיביים. הגיע הזמן לגבות מחיר מאלה שמשחקים בכסף שלנו.
