יממה קשה מנשוא עברה על חזית הצפון, שגבתה את חייהם של שני לוחמים עזים ושל אזרח אחד, שכל אחד מהם היה עולם ומלואו עבור משפחתו וקהילתו. אתמול בבוקר הותר לפרסום כי סמ"ר אורי גרינברג, לוחם סיירת גולני בן 21 מפתח תקווה, נפל בקרב גבורה בדרום לבנון. אורי, שהיה בראש הכוח במהלך פעילות לטיהור תשתיות טרור, נתקל בחוליית מחבלים ונהרג מתוך נחישות להגן על חבריו. משפחתו בחרה לכבד את צוואתו הבלתי כתובה ולתרום את רקמותיו להצלת חיים, עדות אחרונה לנדיבותו של הצעיר שהיה חתום על כרטיס אדי.

אביו של אורי, ירון, שחזר בכאב את הרגע בו חייו השתנו לעד: "בחמש וחצי דפקו לנו בדלת. אמרתי להם 'אתם לא אלינו', מתוך תקווה נואשת שזו טעות". הוא סיפר על שיחתם האחרונה שבה אורי התלונן בשיעמום על השגרה המבצעית, והאב רק ביקש "שיהיה משעמם, רק תחזור בשלום". בהלווייתו ספדה לו אמו, דורית: "אורי אהוב שלי, הבאת אור ושמחה לכל מי שסביבך. השם נתן והשם לקח". המסר שהשאיר אחריו אורי, לדברי אביו, הוא ציווי של אחדות וקירוב לבבות בעם ישראל, אהבת אחים שנובעת מההבנה שזו הארץ של כולנו.

לוחם גולני, סמ"ר אורי גרינברג, נפל הלילה בקרב בדרום לבנון
אחותו של אורי, שיר, נפרדה ממנו בדמעות וסיפרה על האח שהיה גיבור ילדותה ודוד מופלא לילדיה. אחיו, עוז, שלחם גם הוא בסיירת, תיאר אותו כאדם חכם, כריזמטי וסוחף, שנועד לגדולות. מפקד הסיירת, סא"ל שמעון אכר, ספד ללוחם המצטיין שהלך בדרכי אחיו והוביל את פקודיו בצניעות ובמקצועיות יוצאת דופן. אורי, שהיה אמור להשתחרר בעוד חודשיים ולטוס להודו, השאיר אחריו מורשת של חיוך שלא כבה גם ברגעים הקשים ביותר, ודמות שהותירה חותם עמוק בלב כל מי שזכה להכירו.

באותה יממה כואבת, הותר לפרסום גם דבר נפילתו של סמל אביעד אלחנן וולנסקי הי"ד, בן 21 מירושלים, לוחם שריון בגדוד 77. אביעד נפל מפגיעת טיל נ"ט בטנק שלו בדרום לבנון. שמו נושא עמו היסטוריה משפחתית רווית שכול: הוא נקרא על שם דודו, אבי וולנסקי, שנרצח בפיגוע ב-2002. אביעד הוא בנו של תא"ל (מיל') יאיר וולנסקי, מבקר מערכת הביטחון, ונכדו של הרב עודד וולנסקי. המשפחה, שאיבדה גם את בן הדוד אלחנן קליין בתחילת המלחמה, ממשיכה לשלם את המחיר היקר ביותר על הגנת המולדת.

הותר לפרסום: סמל אביעד אלחנן וולנסקי מירושלים נפל בלבנון
אביעד היה תלמיד שיעור ד' בישיבת ההסדר באיתמר, והוא החלל השמיני ששכלה הישיבה במלחמה הנוכחית. ראש ישיבת "חורב", הרב יצחק דור, ספד לו כ"צדיק וישר, איש המעלה שאוהב את הבריות בכל נפשו". ראש ישיבת איתמר, הרב יהושע ון-דייק, תיאר אותו כ"עילית שבעילית", בחור ששקד על תלמודו, סיים ש"ס משניות והיה ראשון לכל משימה התנדבותית ברוח טובה. הוא הגדיר את אביעד כמקצוען וממושמע, לוחם ששילב בין עדינות הנפש בבית המדרש לבין עוז הרוח בשדה הקרב, דמות מופת של תורה וגבורה.

הטרור לא פסח גם על העורף, כאשר אורי פרץ הי"ד, בן 30 מנהריה, נרצח מפגיעה ישירה של רקטה בעיר מגוריו. אורי, אב לארבעה ילדים קטנים ובעל בית הקפה "צדק חברתי", היה דמות מוכרת ואהובה בנוף העירוני. חבריו סיפרו על "האיש עם הלב הענק והחיוך שתמיד האיר פנים", אדם שידע להפוך כל קנייה קטנה של קפה או מצית לרגע של חום אנושי. בעבר היה אורי כדורגלן בהפועל נהריה, שם זכרו אותו כבחור צנוע ושאפתן שתמיד חיפש איך לעזור לזולת ולשמח את הסובבים אותו.

ציפי דדיה, חברתו של אורי, כתבה בפוסט מרגש: "אבל כבד ירד על נהריה. אורי נקטע מאיתנו פתאום. הוא ידע להפוך את הדברים הקטנים לגדולים בחיוך ובמילה טובה". בעירייה ספדו לו וציינו את הכאב הגדול על אובדן אב צעיר ואיש חסד, שכל מי שפגש בו הרגיש את האור שזרם ממנו. לכתם של אורי גרינברג, אביעד וולנסקי ואורי פרץ מותיר חלל עצום בלבבות משפחותיהם והחברה הישראלית כולה, המבכה את בניה הטובים ביותר שנפלו בשמירה על הבית ועל החיים עצמם. יהי זכרם ברוך והשם יקום דמם.
