התקופה הביטחונית הנוכחית מציבה את הגוף והנפש של אזרחי ישראל במבחן מתמשך. מעבר לדאגות היום-יומיות, רבים מדווחים על תופעה מתסכלת: עייפות כרונית ובלתי פוסקת, שלא נעלמת גם אחרי לילה שלם במיטה ובלי אזעקות. האם מדובר רק בעייפות מצטברת, או שמשהו עמוק יותר קורה בתוך המוח שלנו?
6+כדי לענות על השאלה הזו, שוחחנו עם ד"ר קורל שחר, נוירו-יועצת חינוכית ומשפחתית, בעלת המכון הטיפולי לשיפור תפקודי המוח והמכללה ללימודי הנוירו-תרפיה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב.
הבעיה: שינה "טכנית" מול שינה איכותית
"בתקופות של מתח מתמשך, השינה שלנו אמנם מתרחשת מבחינה טכנית, אבל היא פחות איכותית מבחינה נוירולוגית", מסבירה ד"ר שחר. לדבריה, המוח נשאר במצב של דריכות גבוהה גם כשאנחנו עוצמים עיניים. "הוא פשוט לא נכנס לעומק של שלבי השינה שאחראים על התאוששות אמיתית".
6+בנוסף לפגיעה באיכות, ישנה גם פגיעה ישירה ברצף. האזעקות והקימות הפתאומיות בלילה קוטעות את מחזורי השינה הטבעיים. "כל קימה כזו פוגעת בשלבי השינה העמוקים והמשקמים. כשהשינה נקטעת שוב ושוב, המוח לא מצליח להשלים מחזורים מלאים, והתוצאה היא עייפות מצטברת – גם אם נדמה לנו ש'השלמנו' את השעות החסרות בבוקר".
המנגנון: המוח מתוכנן להישרדות
הסיבה למצב הזה טמונה במבנה המוח שלנו. במצבים של איום מתמשך, מערכת העצבים נכנסת למצב של ערנות גבוהה. "יש עלייה בפעילות של אזורים כמו האמיגדלה, האחראית על זיהוי סכנה, וירידה יחסית בפעילות של האזורים המרגיעים יותר", מפרטת ד"ר שחר.
6+הדריכות הזו מלווה בהפרשה מוגברת של הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו מקשים על המוח "להרפות" בלילה ומשפיעים ישירות על התחושות שלנו לאורך כל היום.
הפתרון מתחיל בהבנה
אז מה עושים? ד"ר שחר מדגישה שהצעד הראשון הוא שינוי תפיסתי: "הדבר החשוב ביותר הוא למסגר לעצמנו נכון את העייפות. להבין שזו תגובה טבעית של המוח למצב, ולא חולשה או חוסר תפקוד. זהו מצב זמני. ברגע שנותנים הסבר רציונלי לקושי, זה מרגיע ומאפשר לנו להתמקד בפתרון ולהחזיר לעצמנו את תחושת השליטה".
6+ארגז כלים לשיפור איכות השינה והעירנות
ד"ר שחר מציעה מספר צעדים פרקטיים שיעזרו למערכת העצבים לעבור ממצב של דריכות למצב של רגיעה:
1. ניהול חשיפה לחדשות: חשיפה בלתי פוסקת מגבירה את הדריכות המוחית. מומלץ לקבוע זמנים מוגדרים לעדכונים ולהימנע מהם לחלוטין בשעה שלפני השינה.
2. טקס שינה מרגיע: עזרו למוח להבין ש"אפשר להירגע" באמצעות הפחתת מסכים, מקלחת חמה, קריאה או תרגול נשימות ומיינדפולנס.
6+3. התנהלות בזמן אזעקה: בזמן השהייה במרחב המוגן, עדיף להימנע מגלישה בטלפון ולהשאיר אור חלש בלבד. לאחר החזרה מהמרחב המוגן, יש לחזור מיד למיטה, לכבות את האור ולנסות להמשיך בשינה מבלי "להפעיל" את המוח בניסיונות להבין למה לא נרדמים.
4. יצירת עוגני שליטה: פעולות יומיומיות קטנות כמו שמירה על שגרה, ביצוע משימות עבודה או סידור הבית עוזרות למוח להרגיש יציב ופחות מאוים.
6+5. שיפור העירנות ביום: כדי להילחם בתחושת הנימנום לאורך היום, מומלץ להיחשף לאור טבעי (שמוריד את רמות המלטונין – הורמון השינה), לבצע פעילות גופנית מתונה אפילו לזמן קצר, ולהקפיד על שתיית מים מרובה.
"גם רגעים קצרים של הורדת עומס במהלך היום הם קריטיים", מסכמת ד"ר שחר. "הם מאפשרים למוח לרדת לרגע ממצב הדריכות ולצבור כוחות מחודשים".
