עבאס עראקצ'י היה פעם התקווה הגדולה של המערב לפשרה. הדיפלומט המלוטש, שחייך לצד שרי חוץ אירופיים בווינה ורקח את הסכם הגרעין, נראה היום אחרת לגמרי. כשהמזרח התיכון בוער ומצר הורמוז חסום, עראקצ'י מסתובב במסדרונות השלטון בטהרן ומבהיר לכל מי שמנסה לתווך: "אין לי שום מצב רוח לדיבורים", כך דווח היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".

השינוי בדמותו של שר החוץ האיראני עומד במרכזו של המשבר הנוכחי במפרץ הפרסי. עראקצ'י החליט לנתק את קווי הטלפון האדומים מול וושינגטון ומול בנות בריתה. בשיחות סגורות שהתקיימו לאחרונה, הוא דוחה כל הצעה להפסקת אש זמנית או להקלה בסנקציות תמורת פתיחת נתיבי השיט. הדיפלומטיה שירתה את איראן כשהייתה חלשה; כעת, כשהיא מחזיקה את הכלכלה העולמית בגרון דרך חסימת מצר הורמוז, עראקצ'י רואה בשיחות חולשה מיותרת ומסוכנת למשטר.
המהפך שעבר עראקצ'י הוא סמלי עבור ההנהגה האיראנית כולה. בעבר הוא נחשב לנציג הזרם המציאותי, אדם שיודע לגשר על פערים תרבותיים ופוליטיים. היום, הוא מתפקד כזרוע המדינית של משמרות המהפכה. עראקצ'י משתמש בניסיונו העשיר כדי לזהות את נקודות התורפה של המערב וללחוץ עליהן בעוצמה. הוא מבין שכל יום של לחימה מעלה את מחירי האנרגיה ויוצר כאוס בשווקים של אסיה. מסיבה זו, הוא בוחר בטקטיקה של "שקט דיפלומטי" שנועדה לייאש את המתווכים ולגרום למחירי הנפט לנסוק.

במהלך ריאיון שקיים לאחרונה, התרחש רגע מקומם שחשף את הפער בין השלטון לעם. כשעראקצ'י נשאל על ידי המראיינת כיצד הוא מסביר את העובדה שהוא מחזיק בגישה חופשית לאינטרנט ולרשתות החברתיות המערביות – בעוד המשטר חוסם אותן לחלוטין עבור האזרחים – הוא השיב תשובה שעוררה לעג וזעם: "אני צריך את האינטרנט לצורכי עבודתי הדיפלומטית והסברת עמדתה של איראן לעולם. האזרחים שלנו מוגנים מפני ההשפעות המזיקות של הרשת".
מאחורי הסירוב העיקש לדבר מסתתר מניע אסטרטגי קר: עראקצ'י מהמר על קריסה של הקואליציה הבינלאומית. הוא מאמין שהלחץ הכלכלי על מדינות כמו יפן ודרום קוריאה יכריע אותן לפני שהסנקציות יכניעו את איראן. בראייתו, המלחמה הנוכחית היא המערכה האחרונה על הריבונות האיראנית. הוא מוכן לשרוף את כל הגשרים שבנה לאורך עשורים כדי להשיג ניצחון צבאי וכלכלי מוחלט. "המילים איבדו את ערכן," אומרים בסביבתו, "השפה היחידה שנשארה היא עוצמה".

הנתיב של עראקצ'י מהסכמי וינה ועד לסירוב המוחלט לדיאלוג ב-2026 עובר דרך אכזבה עמוקה מהמערב ושינוי פנימי במאזן הכוחות בטהרן. לאחר קריסת הסכמי הביניים ב-2025, האגף הניצי בהנהגה האיראנית השתלט על מוקדי קבלת ההחלטות. עראקצ'י, שהבין לאן הרוח נושבת, בחר להתאים את עצמו למציאות החדשה והפך למבצע הנאמן של מדיניות ההסלמה.
המשמעות של הקיפאון הנוכחי היא חסרת תקדים. בעבר, גם ברגעים הקשים ביותר, תמיד נשמר ערוץ תקשורת חשאי דרך עומאן. כיום, הצהרתו של עראקצ'י כי הוא "לא במצב רוח לדיבורים" סוגרת את הדלת האחרונה למניעת התלקחות אזורית רחבה יותר. איראן בחרה בנתיב של התנגשות חזיתית. היא משתמשת בשר החוץ שלה לא כדי למנוע מלחמה, אלא כדי להבטיח שהיא תתנהל בתנאים הנוחים ביותר עבורה – תוך מקסום הנזק לכלכלה העולמית ובידוד מדיני מרצון.

מול טענותיו של שר החוץ האיראני, עומדת התבטאותו של הנשיא טראמפ ממוקדם יותר השבוע. טראמפ הצהיר באופן נחרץ כי הוא מודע לרצונה של איראן להגיע לעסקה שתביא לסיום המלחמה, אך הבהיר כי הוא אינו מעוניין בכך בעת הזו.
בפוסט שפרסם ברשת Truth Social, כתב טראמפ כי איראן "רוצה לעשות עסקה", אך הדגיש את עמדתו: "אני לא!". הנשיא התגאה בכך שארצות הברית "מחקה את איראן מהמפה" שבועות לפני לוח הזמנים המתוכנן, תוך שהוא מציין כי ההנהגה האיראנית נוטרלה והיכולות הצבאיות שלה חוסלו. למרות הגישושים מצד טהרן לסיום הלחימה, טראמפ בחר לנעול את הדלת למשא ומתן, בטענה שהיעדים הושגו הרבה לפני היעד המקורי.
