הימים האחרונים ללא ספק מאתגרים בעורף, ובאזור גוש דן סופרים כבר כמה נפילות – חלקן כתוצאה משברי יירוט וחלקן כתוצאה מטיל איראני עם ראש קרב מתפזר, המצרר. מבחינת אתגר הגילוי והיירוט אין הרבה הבדל בין טיל מתפזר לבין טיל בליסטי עם ראש נפץ רגיל. איראן מעדיפה לשגר לעבר גוש דן את הטילים המתפזרים בעיקר בגלל אפקט הרס שמתפזר בכמה זירות.

הבוקר, למשל, אחד הטילים הצליח לפגוע בשש זירות שונות. בהן מרכז תל אביב ובפתח תקווה. לפחות 11 אזרחים נפצעו כמעט כולם באורח קל. מבחינת הנזק אין מה להשוות בין טיל מצרר לבין טיל בליסטי. התמונות מערד ומדימונה לא מותירות ספק: טיל עם ראש קרב של שמשקלו כחצי טון יוצר אפקט הרס מקומי עם פוטנציאל לנפגעים רבים, לעומת הטילים שמשוגרים לגוש דן – שם הרקטות שמתפזרות גורמות אומנם לנזק ולנפגעים, אבל עם פוטנציאל הרס ונפגעים נמוך יותר.
אז איך עובד טיל המצרר? מדובר בטיל שבמקום ראש קרב מורכבות עליו יותר מ-20 רקטות שמשקלן נאמד בין 4 ל-7 ק"ג. הטיל מגיע ליעדו ואז, בגובה של שבעה ק"מ, הוא נפתח ומשחרר את הרקטות שבתוכו לרדיוס של 8 ק"מ. מדובר בשטח רחב. מערכות ההגנה מצליחות ליירט את מרבית האיומים, אבל חלק מהרקטות פוגעות במטרה.

במערכת הביטחון מסרבים לנמק מה ההסבר לעליה במספר השיגורים בימים האחרונים וגם מה הוביל לפספוסי היירוטים בכמה מקרים. הסיבה המרכזית היא לא לספק מידע לאויב, ועדיין הציבור חייב להבין שהמערכת היא לא הרמטית, ובקצה – התוצאה תלויה גם בהתנהגות האזרחים בעורף.

