הפקרות ביטחונית במסווה של מספרים: אתמול חזינו במחדל חמור בשמי הנגב, כאשר שני טילים בליסטיים פגעו בלב אזורי מגורים בדימונה ובערד. למרות התוצאה הקשה, כ-100 פצועים בתוך שעתיים, בצה״ל מסרבים לספק הסברים מקצועיים לציבור.

האם היה כך הדבר גם אם היה מדובר במחדל באזור המרכז?
בצה"ל מיהרו הבוקר להתחבא מאחורי המונח המכובס "טעות סטטיסטית" כדי להסביר את הכישלון המבצעי של מערכות ההגנה האווירית אמש בדרום. אבל בואו לא נתבלבל: כששני איומים משמעותיים חודרים את ההגנה האווירית בפרק זמן קצר ובאזורים סמוכים, זהו לא יד הגורל ולא סטיית תקן – זהו ככל הנראה כשל מקצועי וטכני עמוק שזועק לתחקיר נוקב.

לא ייתכן שקצינים בכירים יסתפקו בתדרוכים בעילום שם, ויסרבו לספק תשובות ברורות לציבור שנמצא תחת אש. עם כל הכבוד לאחוזי היירוט הגבוהים וההישגים בשדה הקרב, האם חיי תושבי הדרום שווים פחות?
אי אפשר שלא לתהות: לו הטילים הללו היו נוחתים בלב תל אביב, האם גם אז המערכת הייתה מסתפקת בתירוצים סטטיסטיים, או שהיינו עדים לטלטלה וחשבון נפש עמוק הרבה יותר?

התחושה הקשה היא שחובת הדיווח והגנה על העורף נעצרת בגבולות גאוגרפים מסוימים. הציבור בדימונה ובערד לא זקוק לטבלאות אחוזים וצקצוקי לשון, הוא זקוק לתשובות קשות לשאלות לא פשוטות, לאחריות אישית של המפקדים ולביטחון אמיתי – לא כזה שנמדד בסטטיסטיקה.
