מסדרונות הבית הלבן הפכו למוקד של עוצמה אמריקאית מתפרצת, כאשר ממשל טראמפ החל להפעיל מכבש לחצים אגרסיבי וחסר תקדים על בעלות בריתה של ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ הבהיר בשיחות סגורות כי מבחינתו "עידן המשחקים נגמר", וסימן קו ברור: כל מדינה שתנסה לספק חבל הצלה כלכלי או לוגיסטי לאיראן תיחשב כמי שפועלת נגד האינטרס האמריקאי ותישא בתוצאות קשות, כך דווח הלילה (בין מוצ"ש לראשון) ב"וושינגטון פוסט".

בבירות אירופה: פריז, ברלין ולונדון, שוררת מבוכה עמוקה מול הנחישות של וושינגטון. בעוד הדיפלומטים האירופים מתארים את המדיניות כ"הימור על כל הקופה", בבית הלבן לא מתרשמים מהאזהרות על "שבירת כלים" איראנית או האצה של תוכנית הגרעין. הגישה האמריקאית פשוטה: חניקה מוחלטת של המפלצת האיראנית היא הדרך היחידה למנוע מלחמה גדולה יותר בעתיד.

במסמכים פנימיים של האיחוד האירופי אמנם עולות אזהרות מפני קריסה הומניטרית וגלי פליטים, אך הבית הלבן ניצב כחומה בצורה. אין הקלות, אין פשרות, ואין יוצאים מן הכלל. ארה"ב מאיימת להטיל סנקציות משתקות על בנקים אירופיים מרכזיים שיעזו להזרים חמצן כלכלי לצינורות המזוהים עם משמרות המהפכה, גם אם מדובר בעסקאות המוסוות כסיוע הומניטרי.

בעוד שבירושלים מברכים על הקו הנוקשה ורואים בו הזדמנות היסטורית להכרעת "מפלצת הטילים" האיראנית פעם אחת ולתמיד, במדינות המפרץ המתח מורגש היטב. ארה"ב דורשת מהאמירויות ומערב הסעודית להגדיל באופן מיידי את תפוקת הנפט כדי לשבור את השוק ולמנוע מאיראן כל רווח אפשרי. מנהיגי המפרץ מבינים שהפעם טראמפ לא עוצר בצהרות, והם נדרשים להכריע בין יישור קו מלא עם המעצמה האמריקאית לבין החשש מהתגובה האיראנית.
התוכנית של ממשל טראמפ מבוססת על עיקרון ה"לחץ המקסימלי בריבוע". זה לא רק מצור כלכלי – זהו מצור פיזי, ימי ויבשתי. השמדת תשתיות החוף והלחץ הכבד על מעברי הגבול היבשתיים הם חלק ממהלך שנועד לחנוק את צינורות החמצן של המשטר עד להכרעה סופית בתוך חודשים.

השלכות המדיניות הזו כבר מטלטלות את שווקי האנרגיה בעולם, אך בוושינגטון משוכנעים: בסופו של יום, בעלות הברית יתקפלו ויירשרו קו עם המנהיג החזק בעולם. כפי שסוכם ב"וושינטון פוסט" טראמפ הולך על כל הקופה כדי לשנות את פני המזרח התיכון. אם איראן תישבר תחת העומס, זה יהיה הניצחון הגדול ביותר של המערב בעשורים האחרונים.
