הוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת, בראשות ח"כ אוהד טל, אישרה היום (חמישי) לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הבנקאות שגיבש שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הרפורמה, שתובא לאישור סופי במליאת הכנסת במסגרת חוק ההסדרים, מהווה שינוי מבני משמעותי במערכת הבנקאית הישראלית – שינוי שנועד לפתוח את השוק לתחרות, לשבור את הריכוזיות הגבוהה שאפיינה אותו במשך עשרות שנים, ולהוזיל את עלויות האשראי לציבור.
מה כוללת הרפורמה?
במרכז המהלך עומדת הקמתם של "מוסדות בנקאיים רזים" – גופים פיננסיים חדשים שייהנו מרגולציה מותאמת ומקלה, ויוכלו להציע לציבור שירותי פיקדונות ואשראי. בשונה מהבנקים המסורתיים, גופים אלה לא יחויבו בנטל הביורוקרטי הכבד שמאפיין את הבנקאות הרגילה, מה שיאפשר להם להתחרות על הלקוח עם תנאים אטרקטיביים יותר.
4+כניסתם של שחקנים חדשים לשוק צפויה להגביר משמעותית את התחרות על ליבו של הלקוח – תחרות שבמשך שנים ארוכות נעדרה כמעט לחלוטין ממרבית ענפי הבנקאות הקמעונאית בישראל.
התוצאות הצפויות:
● עלייה בריבית על הפיקדונות – הציבור יקבל תשואה גבוהה יותר על כספו.
● ירידה בריבית על אשראי ואוברדרפט – הוזלה בעלויות ההלוואות והחריגות.
● חיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחה ממוצעת, לפי הערכות גורמי המקצוע.
● שבירת הריכוזיות הבנקאית ופתיחת השוק לשחקנים חדשים.
שר האוצר: "יכול להיות כאן זול"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הסתיר את שביעות רצונו מאישור הרפורמה. "בזמן מלחמה הבנקים ניצלו את חוסר התחרות, העלו ריביות והרוויחו עשרות מיליארדים על חשבון הציבור," אמר. "במשך שנים הציבור הישראלי שילם ריבית גבוהה על המינוס וקיבל ריבית נמוכה על הפלוס בגלל חוסר תחרות".
4+"הרפורמה הזו שוברת את החסמים, פותחת את השוק לשחקנים חדשים ומאלצת את הבנקים להתחרות על הלקוחות. המשמעות ברורה: יותר ריבית על הפלוס, פחות ריבית על המינוס – וחיסכון של אלפי שקלים למשפחה בישראל".
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, ציין כי הרפורמה היא תוצאה של עבודה אינטנסיבית ושיתוף פעולה נדיר בין קואליציה לאופוזיציה. "עבדנו כדי לפרוץ את חסמי הכניסה לשוק הבנקאות" אמר. "המוסדות הבנקאיים הרזים הם צעד משמעותי בדרך למערכת פיננסית תחרותית והוגנת יותר". טל הוסיף כי מדובר ב"אחת הבשורות הגדולות במאבק ביוקר המחיה בעשרות השנים האחרונות" וכי הרפורמה "תיטיב עם כל בית בישראל".
הרקע: שנים של ריכוזיות
שוק הבנקאות הישראלי נשלט מזה שנים על ידי מספר קטן של בנקים גדולים. ריכוזיות זו אפשרה למערכת הבנקאית ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים – הפרש ניכר בין הריבית שהבנקים גובים על הלוואות לבין זו שהם משלמים על פיקדונות. לקוחות פרטיים ועסקיים שילמו מחיר יקר על חוסר התחרות, בעוד הבנקים רשמו רווחים שיא.
4+הרפורמה החדשה שואפת לשנות מציאות זו מיסודה. עם אישורה הסופי במליאה ויישומה בשטח, צפויים הבנקים הקיימים להתמודד עם תחרות של ממש – לראשונה מזה עשרות שנים.
מה הלאה?
לאחר אישור הוועדה, הרפורמה תובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת כחלק מחוק ההסדרים. אם תעבור, יתחיל תהליך יישום שיכלול הקמת מסגרת רגולטורית מותאמת, פרסום קריטריונים לקבלת רישיון כ"מוסד בנקאי רזה", וכניסה הדרגתית של שחקנים חדשים לשוק.
4+המשמעות עבור הצרכן הישראלי עשויה להיות ניכרת: ריבית גבוהה יותר על חסכונות ופיקדונות מחד, ועלויות אשראי ואוברדרפט נמוכות יותר מאידך – ובסופו של דבר, חיסכון ממשי בהוצאות המשפחה.
