הצעת החוק להשית עונש מוות על מחבלים, של השר לביטחון לאומי ועוצמה יהודית, ממשיכה לעורר סערה משפטית ופוליטית. כעת, נחשפת רשימת הסעיפים המדויקת שעומדת בלב המחלוקת בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבין מקדמי החוק.
2+בעוד שבהרב-מיארה קובעת כי הנוסח הנוכחי אינו עומד בקנה המידה החוקתי של מדינת ישראל ומתנגדת לקידומו במתכונתו הנוכחית, בייעוץ המשפטי של הכנסת מציגים עמדה מרוככת יותר. עמדת הייעוץ של הכנסת היא כי לאחר שורה של שינויים שכבר הוכנסו במספר סעיפים – ניתן להמשיך ולהליך החקיקה.
אלו סעיפי המחלוקת המרכזיים שדורשת היועמ"שית לשנות:
1. הליך השפיטה: רוב רגיל מול פה אחד
בעוד שמנסחי החוק מבקשים לקבוע כי די ברוב רגיל של הרכב השופטים כדי לגזור עונש מוות על מחבל, היועמ"שית מתנגדת לכך בתוקף ודורשת כי עונש בלתי הפיך מסוג זה ייקבע אך ורק בהחלטה של "פה אחד".
2+2. ביטול "עונש מוות חובה"
על פי הצעת החוק, עונש המוות יושת כעונש חובה על מחבלים שהורשעו, אם כי מנסחי החוק הוסיפו הסתייגות הכוללת חריג למקרים מסוימים. בהרב-מיארה מתנגדת לתפיסה של עונש חובה ודורשת להותיר את שיקול הדעת המלא בידי בית המשפט בכל מקרה לגופו.
3. חסימת דרכי החנינה
מחלוקת חריפה נרשמת סביב הניסיון לשלול אפשרות של חנינה לנידונים למוות. היועמ"שית דורשת להותיר בחוק את האופציה המקובלת לבקשת חנינה. בנוסף, היא מתנגדת לסעיף המבקש לבטל את סמכותו ההיסטורית של מפקד האזור (אלוף הפיקוד) לחון מחבלים שנידונו בבתי דין צבאיים.
2+4. התערבות פוליטית במיקום הדיון
סעיף נוסף אליו מתנגדת היועמ"שית נוגע לסמכויות השרים. על פי ההצעה, לשר הביטחון או לשר לביטחון לאומי תהיה הסמכות לקבוע היכן יתקיים הדיון המשפטי של המחבל. בהרב-מיארה מתנגדת להענקת סמכות זו לדרג הפוליטי.
5. ביטול "דד-ליין" לביצוע גזר הדין
הנוסח הנוכחי של החוק קובע לוח זמנים נוקשה, ולפיו מרגע שנגזר דינו של המחבל למוות – יש לבצע את העונש בתוך 90 ימים. היועמ"שית מתנגדת להצבת דד-ליין קשיח בחקיקה לביצוע עונש המוות.
הפערים העמוקים בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה לבין שאיפות הדרג הפוליטי צפויים לעמוד במוקד הדיונים הקרובים בוועדות הכנסת, כאשר מקדמי החוק ייאלצו להכריע האם לאמץ את עמדתה המרסנת, או להסתמך על חוות הדעת המאפשרת של הייעוץ המשפטי של הכנסת ולהתעמת חזיתית עם בהרב-מיארה.
