חקירת פרשת טרור הקלפיות נמשכת והיום (רביעי) נחשף כי ח"כ איימן עודה הוא הבכיר שנבדקת מעורבותו בהטיית הבחירות, אך לוח הזמנים הפוליטי כבר ממשיך קדימה.
תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 נמסרו היום לנשיא המדינה יצחק הרצוג, הכנסת החדשה תושבע בשבוע הבא וההליך להקמת הממשלה צפוי להתקדם במקביל לחקירה.
התוצאות אושרו, החשדות נותרו: הזעם בימין על סולברג
ימים ספורים לאחר הבחירות הנחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, את ראש השב"כ דוד זיני לחקור את החשדות למימון זר ולשוחד בחירות. סולברג כתב לזיני כי עליו לעשות כל שביכולתו כדי לבסס את החשדות או להזימם, וביקש לקבל את ממצאי החקירה, ככל שישנם, בתוך שבוע – בשל לוח הזמנים הקבוע בחוק. היום הציג סולברג לחברי ועדת הבחירות את תמצית התמונה המודיעינית שהעביר ראש השב"כ, אך הבהיר כי החקירה עדיין נמשכת.
למרות זאת, מליאת ועדת הבחירות אישרה את התוצאות ברוב של 15 תומכים, מול שני מתנגדים ו-14 נמנעים. שעות לאחר מכן הוגשו התוצאות לנשיא המדינה, ובכך החל למעשה השלב הבא בהליך הפוליטי.
מחלוקת על כלי החקירה
במקביל ללוח הזמנים הקצר, פורסמו טענות על קשיים בקידום החקירה. לפי גורמים המעורים בפרטיה, זיני הלין בפני סולברג על המגבלות המוטלות על החקירה ועל הקושי להגיע לחקר האמת באמצעות הכלים שניתנו לחוקרים.
על פי הדיווחים, זיני ביקש לסווג מראש את הפרשה כחשד לעבירות ביטחוניות, באופן שהיה מאפשר לשב"כ להפעיל כלי חקירה מורחבים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התנגדה לסיווג גורף של הפרשה ללא ראיות מתאימות, וטענה כי הדבר עלול לפגוע בקבילות הראיות. לדבריה, אם יוצגו חשדות לעבירות ביטחוניות, יינתנו הכלים המתאימים.
המשמעות היא שהשב"כ נדרש להציג ממצאים בתוך ימים ספורים, בשעה שבכיריו סברו כי נדרשים כלים נוספים כדי להעמיק בבדיקת החשד למימון זר ולהשפעה על הבחירות.
התוצאות לא המתינו לחקירה
בימין דרשו לעכב את אישור התוצאות עד להשלמת החקירה. סולברג דחה את הדרישה וקבע כי לוועדת הבחירות אין סמכות להימנע מפרסום התוצאות. חוק יסוד: הכנסת מחייב לפרסם אותן בתוך שמונה ימים מיום הבחירות, גם כאשר מתנהלת חקירה הנוגעת לטוהר ההליך.
דרישה מסולברג: כנס בדחיפות את הועדה לפני אישור התוצאות
סולברג הדגיש כי בשלב זה מדובר בחשדות בלבד, וכי גם אם יאומתו, היקף השפעתם האפשרי מתוחם. הוא הוסיף כי אם יימצאו ראיות המצדיקות זאת, ניתן יהיה לפעול במסלול של ערעור בחירות.
בפועל נוצרו שלושה לוחות זמנים שונים: החקירה הביטחונית והפלילית שטרם הסתיימה, חלון הזמן הקצר להגשת ערעור על התוצאות וההליך הפוליטי שמתקדם לקראת השבעת הכנסת והרכבת הממשלה.
לא מאוחר משפטית – אבל מאוחר פוליטית
מבחינה משפטית, אישור התוצאות והגשתן לנשיא אינם סוגרים את האפשרות לשנותן. חוק הבחירות מאפשר להגיש בתוך 14 ימים מפרסום התוצאות ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בית המשפט רשאי להאריך את המועד בנסיבות מיוחדות.
נשיאות ועדת הבחירות אישרה את התוצאות – הליכוד וש"ס נמנעו
כדי שהערעור יתקבל, לא די להוכיח שהתרחשו עבירות. המערערים יצטרכו להראות כי הבחירות או ההצבעה בקלפיות מסוימות לא התנהלו כחוק, או שקולות הושגו באמצעים אסורים – וכי הליקוי היה עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים.
אם התנאים יתקיימו, בית המשפט מוסמך לבטל את הבחירות בכללן או בקלפיות מסוימות, להורות על הצבעה חוזרת, לחשב מחדש את חלוקת הקולות ואף לשנות את זהות הנבחרים.
השב"כ לא נסוג מהחשדות לשוחד בחירות: "האינטרסים עוינים"
אלא שהגשת ערעור אינה עוצרת את השבעת הכנסת או את עבודתה. הכנסת ה-26 צפויה להתכנס לראשונה ביום שלישי הקרוב, 10 בנובמבר, וכל החלטה שתקבל לפני שינוי אפשרי בתוצאות תישאר חוקית. מכאן שגם הליך הקמת הממשלה אינו מוקפא אוטומטית עד לסיום החקירה.
לכן, גם אם יתגלו בהמשך ראיות לשיבוש שהשפיע על חלוקת המנדטים, לא יהיה בהכרח מאוחר מדי מבחינה משפטית. עם זאת, ייתכן שהממצאים יגיעו רק לאחר שהכנסת הושבעה, ההמלצות לנשיא נמסרו ואולי אף לאחר שממשלה חדשה כבר הוקמה.
במשך חודשים הזהירו מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות וגורמים נוספים מפני ניסיונות של מדינות זרות להטות את הבחירות בישראל. כעת, כשהשב"כ עצמו מציג חשדות חמורים למימון ולהשפעה זרה, החקירה מתנהלת תחת מגבלות זמן ומחלוקת על כלי החקירה – בעוד ההליך הפוליטי ממשיך כסדרו. אם כך חוקרת מדינת ישראל חשד להתערבות זרה בהכרעת הבוחר, קשה שלא לשאול: האם המערכת באמת עושה הכול כדי להגיע לחקר האמת לפני שהמציאות הפוליטית תתקבע?
