נתונים חדשים שמתפרסמים היום (ראשון) חושפים תמונה מורכבת על מציאות חייהם של כ-80.3 אלף בני 18 ומעלה עם לקויות שמיעה בישראל. אוכלוסייה זו מהווה כ-7.2% מכלל האנשים עם מוגבלות במדינה, העומד על כ-1.32 מיליון איש. מהדוח עולה פילוח דמוגרפי המצביע על רוב גברי (70.9%) וכן על חלוקה בין יהודים ואחרים (70.5%) לערבים (29.5%).
1+באופן מפתיע, הנתונים מצביעים על הצלחה יוצאת דופן בשוק התעסוקה. בעוד שכ-50.6% מכלל לקויי השמיעה בגילאי עבודה היו בעלי הכנסה מעבודה בשנת 2023, הנתון מזנק כאשר מדובר במי שסובל מלקות שמיעה בלבד, ללא מוגבלות נוספת. בקרב קבוצה זו, 75.8% משתלבים בשוק העבודה – שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר מבין כל סוגי המוגבלויות.
לצד ההצלחה בתעסוקה, הדוח חושף את האתגרים המשמעותיים. כ-82.9% מהאנשים עם לקות שמיעה מתמודדים עם מוגבלות נוספת, כאשר הנפוצות שבהן הן מוגבלות פיזית (67.2%) ומחלה כרונית (58.2%). כמו כן, קיים פער בתחום ההשכלה: רק 20.5% מלקויי השמיעה הם בעלי תואר אקדמי, זאת בהשוואה ל-35.4% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
1+הנתונים גם שופכים אור על מערך הסיוע הממשלתי. מתברר כי רק כ-6,700 איש, המהווים 8.3% בלבד מכלל אוכלוסיית לקויי השמיעה, זכאים לקבל "סל תקשורת" מלא ממשרד הרווחה. הזכאות לסיוע זה ניתנת בתנאים מחמירים, הכוללים לקות של 70 דציבלים לפחות באוזן הטובה, ובתנאי שהלקות התפתחה לפני גיל שלוש.
