הישראלים ממשיכים להוציא כסף בכרטיסי האשראי, אבל בחודשים האחרונים נרשמה שינוי במפת הצריכה: ההוצאות על מוצרי תעשייה ושירותים עלו, בעוד שהרכישות במזון ומשקאות ירדו. בסך הכול, הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו ב־2.2% במאי- יולי 2026, בחישוב שנתי ובמחירים קבועים.
הנתונים, המבוססים על רכישות של ישראלים בבתי עסק בישראל, מצביעים על האטה לעומת התקופה הקודמת. בפברואר–אפריל נרשמה עלייה של 5.2% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי, ואילו במאי–יולי קצב העלייה ירד ל־2.2%. כלומר, הישראלים עדיין קונים, אך קצב הגידול בהוצאות מתמתן.
אז על מה כן מוציאים יותר?
העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקבוצת מוצרי התעשייה, שבה הרכישות גדלו ב־5.3% בחישוב שנתי. בתוך הקבוצה הזו בולט במיוחד ענף ההלבשה וההנעלה, שרשם עלייה של 12.3%. מנגד, הרכישות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירדו ב־3.4%, וגם ההוצאות על רהיטים ירדו, בשיעור של 1.5%.
גם בקבוצת השירותים נרשמה עלייה, של 3% בחישוב שנתי. הקבוצה כוללת בין היתר ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי וכן שירותים של רשויות מקומיות וממשלה. מדובר בהמשך של מגמת עלייה, לאחר שבפברואר–אפריל נרשמה בקבוצה זו עלייה של 4.3%.
בקבוצת המוצרים והשירותים האחרים, המהווה את החלק הגדול ביותר מסך הרכישות, נרשמה עלייה מתונה של 0.8%. בתוך הקבוצה נמצאים בין היתר דלק, חשמל וגז, מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת, ספרים, שירותי רפואה ותרופות ועוד.
דווקא בסופר נרשמה ירידה
הנתון שמושך במיוחד את תשומת הלב הוא הירידה ברכישות מזון ומשקאות, הכוללות גם שירותי אוכל. במאי–יולי נרשמה בקבוצה ירידה של 0.8% בחישוב שנתי, לאחר שבפברואר–אפריל דווקא נרשמה עלייה של 5.6%.
מדובר בנתון משמעותי עבור משקי הבית, משום שמזון ומשקאות הם חלק מההוצאות השוטפות שקשה להימנע מהן. לצד ההתייקרויות והעלייה ביוקר המחיה, הירידה ברכישות עשויה לשקף שינוי בהרגלי הצריכה – פחות הוצאות, מעבר למוצרים זולים יותר או צמצום של רכישות שאינן הכרחיות.
גם בתוך קבוצת המוצרים והשירותים האחרים נרשמה ירידה משמעותית בענף הדלק, החשמל והגז, שבו הרכישות ירדו ב־6.8% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ציוד ושירותי תחבורה רשמו עלייה חדה של 13.9%, ואילו ציוד ושירותי תקשורת עלו ב־4.1%.
הבגדים עולים, מוצרי החשמל יורדים
התמונה שמתקבלת היא של צרכן שלא הפסיק להוציא כסף, אלא משנה את האופן שבו הוא מוציא אותו. הישראלים הוציאו יותר על בגדים ונעליים ועל שירותים, אך פחות על מזון ומשקאות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, רהיטים ודלק, חשמל וגז.
חשוב לציין כי הנתונים מוצגים במחירים קבועים ובחישוב שנתי, כלומר הם נועדו לשקף את השינוי בהיקף הרכישות ולא רק את השפעת שינויי המחירים. הנתונים מנוכי העונתיות והמגמה עשויים להתעדכן גם בהמשך, מאחר שהם מחושבים מחדש מדי חודש עם קבלת נתונים חדשים.
בסופו של דבר, נתוני האשראי של החודשים האחרונים מצביעים על צרכן שממשיך לפתוח את הארנק, אבל עושה זאת באופן בררני יותר. ההוצאה הכוללת עדיין נמצאת במגמת עלייה, אולם הפערים בין התחומים מלמדים שהקניות של הישראלים משתנות – ובחלק מההוצאות היומיומיות, נראה שהם כבר מתחילים להדק את החגורה.
