הרשויות הכורדיות, ביחד מקורות דיפלומטיים מערביים בשטח וקצינים איטלקים עצמם, הודיעו השבוע כי כמעט לא עובר יום מבלי שבסיס הקואליציה הבינלאומית בצפון עיראק מותקף על ידי מיליציות פרו-איראניות. על פי הודעתם, עד כה נפגעו מסלול ההמראה והטרמינלים של נמל התעופה ורסיסים פגעו במחנה האמריקאי.

אתמול אירעו תקיפות נוספות באותו אזור. לא הרחק מאירביל, בירת הכורדים בצפון עיראק, שישה חיילים צרפתים נפצעו מתקיפה. כ-120 איטלקים תפסו מחסה בבונקרים בתקיפה זו, מה שגרם לרומא להחליט לצמצם את הכוח הצבאי באזור ולפנות את רוב סגל השגרירות בבגדאד והקונסוליה באירביל בדרך היבשה לטורקיה.
הכטב"ם שפגע בחיילים הצרפתים נורה על ידי מיליציה פרו-איראנית, הפועלת לצד של כעשר קבוצות דומות כמו: "כתאיב חיזבאללה" (המיליציה העיקרית בעיראק) ו"חרכאת א-נוג'בא". המספרים טוענים לכמעט 200,000 לוחמי גרילה מאומנים ומצוידים היטב, המקבלים שכר מממשלת בגדאד – אך נאמנים לטהרן.

האמריקאים תמיד הצליחו להבטיח הגנה אווירית, ורק רסיסים ושרידים של רקטות או כטב"מים שיורטו נפלו על הקרקע. הפעם, לעומת זאת, כטב"ם שלם פגע במבנים הטרומיים בבסיס הצבאי הכורדי במקום. הכטב"ם פגע בפיצרייה ובמסעדה ומספר כלי רכב שחנו בקרבת מקום עלו גם הם באש. לא היו נפגעים בנפש ולא פצועים.
אז איך הוא עבר את ההגנות בבסיס? על פי התחקיר שפורסם באיטליה, הכטב"ם טס נמוך מאוד – באותה טקטיקה שבה משתמשים הרוסים נגד האוקראינים. עוד נאמר כי הם מלחכים את הקרקע במהירות גבוהה, מבלבלים את המכ"ם, ולבסוף צוללים אל המטרה בזמן שכטב"מים ארוכי טווח אחרים נשארים גבוה כדי להנחות את "חבריהם המתאבדים".

הפרדוקס העיקרי הוא שהמיליציות השיעיות הללו היו בעלות ברית של האמריקאים לאחר נפילת סדאם חוסיין ב-2003 ועבדו כתף אל כתף עם הקומנדו האמריקאי כדי להביס את דאעש ואת החזית הפונדמנטליסטית הסונית, במיוחד בין 2014 ל-2018 – לפני פחות מ-10 שנים.
בשורה התחתונה, עד לא מזמן היו כ-1,100 חיילים איטלקים שעסקו בעיקר באימון כוחות כורדיים, אך גם בתמיכה בממשלת בגדאד, כעת – הם נמצאים בתהליך נסיגה. באירביל לבדה הם ירדו ממעל 300 לקצת יותר מ-100, בבסיס "סולימניה" היו כ-80 חיילים ונראה שהם כבר אינם שם. הרושם המתקבל בתקשורת בארץ המגף הוא שאיטליה מסיגה את כוחותיה בשקט, ללא הצהרות, בצורה הדיסקרטית ביותר האפשרית.
