accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בלי ששמנו לב: זה מה שקורה לגוף שלנו בזמן המלחמה

רבקה שורק

רבקה שורק

כב אדר ה'תשפו (11.03.26)

3

18

like

0

dislike

שמירה על הבריאות בצל המלחמה: ענבל מרקוביץ וימן, דיאטנית אסותא, מסבירה בריאיון ל-C14 למה אנחנו מסתערים על המקרר ברגעי לחץ, איך אפשר להפוך את האכילה למודעת יותר, וכיצד לשמור על פעילות גופנית גם כשאין חשק לעשות דבר


רוצה שנקריא לך?

מגישים

שוב אזעקות, מלחמה וסטרס. והשגרה מתערערת. לצד המתח והחרדה, גם הגוף מגיב למצב, ולא פעם זה מתבטא בשינויים בהרגלי האכילה. רבים מוצאים את עצמם מסתערים על המקרר ברגעים של לחץ, תופעה שמכונה "אכילה רגשית". דיאטנית אסותא מרכזים רפואיים, ענבל מרקוביץ וימן, מסבירה בריאיון ל-C14 כיצד סטרס ומלחמה משפיעים על הגוף ועל התזונה שלנו, ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם זה בצורה בריאה ומאוזנת.

maximize-image
images-count2+
צילום: שאטרסטוק

למה הרגלי התזונה שלנו נפגעים דווקא במלחמה?
"אכילה רגשית מתחילה מאירוע כלשהו שמביא אותנו לחוות רגש לא נעים כמו עצבות, לחץ, שעמום, אי שקט, מתח כעס. הרגש שעולה גורם להתנהגות שיכולה למסך את הרגש, על מנת שיהיה קל יותר להתמודד אתו. עבור רבים כאן אוכל 'נכנס לתמונה'. הם מפרשים אוכל כמקור לנחמה ורוגע. אך האכילה הרגשית מסתיימת לרוב ברגשי אשמה והלקאה עצמית".

איך מתמודדים עם זה?
נזהה את הרגש שעולה וניתן לו "להיות", נוכל לחפש דרכים אחרות שיענו על הצורך הרגשי שלנו כמו הוצאת אנרגיה בספורט, מוזיקה, כתיבת הרגש והסיבה לו או נשימות. נעניק תשומת לב מלאה לאכילה, לבחירת המזון, למראה האוכל, לטעמו ולמרקמו. נאכל בישיבה בריכוז תוך לעיסה טובה ובהנאה. וגם, נאכל לפי מה שהגוף באמת "מבקש" עכשיו. ככל שנענה יותר על צרכי הגוף ונדייק לעצמנו, כך האכילה תהיה יותר מחוברת לצרכינו ומהנה יותר".

maximize-image
images-count2+
מרחב מוגן | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ומה בנוגע לתחושות האשם לאחר האכילה הרגשית?
"סליחה ומחילה לעצמינו האשמה והלקאה עצמית לאחר פעולת האכילה גורמת לנו להרגשה רעה עוד יותר ומעצימה את הצורך בחיפוש אחר פתרונות מהירים לתחושה טובה. במילים אחרות, התחושות הללו "דוחפות" אותנו לאכילה מיותרת חוזרת. כשנבין ונסלח לעצמנו, נוכל להתפנות לחיפוש דרכים אחרות לענות על הרגשות הבלתי מסופקים שלנו. גם כשאנחנו אוכלים מזון לא בריא זו יכולה להיות בחירה מודעת, ואז כדאי שנאכל בהנאה וללא רגשי אשמה".

מה יכול להפחית את תחושות החרדה שנלוות לתקופה המורכבת הזו?
"בזמן ביצוע פעילות גופנית מופרשים חומרים, כגון דופמין, אנדרופינים, מוליכים עצביים ועוד, אשר גורמים לשיפור מצב הרוח, תחושת רוגע והפחתת תסמיני החרדה. ניתן לבצע אותה בכל פרק זמן שתבחרו (זה לא חייב להיות אימן ארוך) ובכל דרגת עצימות (מאמץ קל- גבוה). לדוגמה, הליכה יזומה עם חבר/ה בפארק, סרטון אימון ביוטיוב".

maximize-image
images-count2+
ספורט | צילום: שטראסטוק

ואם אין לנו מוטיבציה וכוח לכך?
"אפשר להגביר פעילות גופנית לא יזומה , שנקראת בלועזית NEAT, כלומר non exercise activity thermogenesis, והיא האנרגיה שאנחנו מוציאים על כל פעילות מלבד שינה, אכילה ופעילות גופנית. לדוגמה- ניקיון, עבודה בגינה, הליכה לסידורים ברגל, עלייה במדרגות במקום מעלית, שיחה תוך כדי הליכה, טיול בפארק עם הילדים או  עם חיית המחמד ועוד".

עקבו אחרינו גם ב-Google News