המלחמה ממשיכה להשפיע באופן עמוק על ההתנהלות הכלכלית של הציבור הישראלי, כאשר נתונים חדשים שפרסמה היום (שני) חברת שבא מצביעים על צניחה חדה בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי. בשבוע הראשון למבצע "שאגת הארי", בין ה-1 ל-7 במרץ 2026, הסתכמו הוצאות הציבור בכ-7.048 מיליארד שקל בלבד. מדובר בקריסה של כ-48% לעומת השבוע שקדם למבצע, אז עמד היקף ההוצאות על כ-13.538 מיליארד שקל.
עם זאת, בהשוואה למשברים קודמים התמונה מורכבת יותר: ההוצאות בשבוע החולף היו גבוהות בכ-9% מאלו שנרשמו בשבוע הראשון למלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, אך נמוכות בכ-5% לעומת השבוע הראשון של מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון.
מניתוח נתוני הצריכה לפי ענפים עולה כי הציבור שינה באופן חד את סדרי העדיפויות שלו. בעוד שבתחום המזון נרשמה עלייה 2.2% ברשתות השיווק ו-4.6% בקצביות ובמכולות מרבית ענפי המשק רשמו ירידות חדות.
הפגיעה הבולטת ביותר נרשמה בענף ההלבשה וההנעלה שצנח בכ-59%, ובענף המסעדות ובתי הקפה שספג ירידה של כ-37%. הנתונים הללו משקפים פסיכולוגיה צרכנית של שעת חירום: הימנעות מבילויים, צמצום רכישות שאינן חיוניות והתמקדות בביצור המזווה הביתי ובמוצרים בסיסיים.
גם המפה הגיאוגרפית של הצריכה השתנתה בהתאם למצב הביטחוני, כאשר הירידות החדות ביותר נרשמו בערים המבוססות על תיירות ושירותים. בעיר אילת נרשמה צניחה של 62% בהוצאות, בעוד בירושלים ובתל אביב נרשמה ירידה של כ-53%. בקריית שמונה שבצפון פחתו ההוצאות בכ-46%, ובשדרות שבדרום נרשמה ירידה מתונה יותר של כ-28%.
הנתונים הללו ממחישים את השפעתו הישירה של חוסר הוודאות על הפעילות הכלכלית, כאשר הציבור בוחר להקפיא קניות גדולות ולהמתין להתפתחויות, מה שיוצר בלימה משמעותית במשק הישראלי כולו.
