מבצע "כנפי הארי" ממשיך גם היום (שבת), וחברת אל על אכן ממשיכה להפעיל טיסות חילוץ מהמזרח ומארה"ב. אך נראה שמאחורי ההצהרות הרשמיות של חברות התעופה ומשרד התחבורה, מסתתרת אטימות בירוקרטית מקוממת כלפי הנוסעים בשטח.
3+על פי הנהלים שפורסמו באתר אל על, 10% ממקומות הטיסה מוקצים לנוסעים הזכאים לסיוע הומניטרי דחוף, תחת שלושה קריטריונים ברורים:
1. צורך בטיפול רפואי דחוף בישראל.
2. ניתוח דחוף בישראל.
3. אישה בהיריון מעל שבוע 32 הנדרשת לחזור לישראל.
3+אלא שהמציאות בשטח רחוקה מלהיות "הומניטרית", ונראה כי הוועדות פועלות על אוטומט מבלי לראות את חיי האדם שמאחורי הבקשות. אלה, נסעה לתאילנד ב-11 בפברואר והייתה צפויה לחזור לארץ עם ילדיה ב-3 במרץ בטיסת חברת "פליי דובאי" – טיסה שבוטלה.
אלה נמצאת כעת בהיריון מתקדם, בשבוע ה-35 להריונה – הרבה מעבר לרף שנקבע בקריטריונים. על פי דו"ח חד-משמעי של רופא מקומי בתאילנד, היא חייבת להגיע לארץ בהקדם, וטיסה בשלב מאוחר יותר מהווה סכנה ממשית לה ולעובר שלה.
3+למרות הנתונים הברורים הללו, בקשתה של אלה לסיוע הומניטרי נדחתה בטענה המנותקת שהיא "אינה עומדת בקריטריונים". השאלה שעולה היא, איך בדיוק אישה בשבוע ה-35 לא עומדת בקריטריון של "מעל שבוע 32"?
במקביל, אלה פנתה בתחינה למשרד התחבורה. שם ניסו לסייע, אך נאמר לה כי "יחזרו אליה תוך 24 שעות". אלא שלאישה בחודש התשיעי, שמצבה הרפואי מחייב טיסה מיידית, אין 24 שעות לבזבז. כל שעה שעוברת היא קריטית ומהווה סכנת חיים. יש לציין כי אלה דרשה לחזור לבדה לישראל אף ולהשאיר את ילדיה בתאילנד עם משפחתה, רק כדי להציל את ההיריון – אך לשווא.
3+אי אפשר להמשיך לקרוא לוועדה הזו "הומניטרית" כשהיא טורקת את הדלת בפניה של אישה בחודש התשיעי להריונה. בזמן שפקידים מגלגלים אחריות ומושכים זמן, חיים של אם ושל עובר מונחים על הכף. בהמשך לפניית המערכת לאל על, אלה קיבלה בשעה זו תשובה חיובית ואכן תשובץ לטיסה הקרובה ביותר. התהייה הגדולה מה קורה עם אלו שבאמת זקוקים לסיוע הומינטרי ולא מקבלים אותו דרך פנייה למערכת.
מאל על טרם נמסרה תגובה.
