הרבה מהפרשנים כולל אני התמקדנו בהחלטה הדורסנית של השופט יצחק עמית, שמנסה לכפות עלינו באמצעות בג"ץ את חלוקת הכותל המערבי. אבל האמת היא, שפספסנו את הקומה הנוספת. במוצאי השבת האחרונה, אירחתי בפודקאסט "על המשמעות" את זיו מאור, מנהל החדשות של גלי ישראל. בשיחת עומק ארוכה, זיו הפיל אסימון שמשנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו צריכים להסתכל על האירוע הזה: הכותל הוא בכלל לא המטרה, הוא רק הפריצה בגדר.

בואו נדבר עובדות, נטולות פוזה פלורליסטית: התנועה הרפורמית לא באמת מתעניינת בכותל המערבי. הרי כבר מ"מצע פיטסבורג" ההיסטורי שלהם ב-1885, הם התנערו במפורש מהשאיפה לשוב לארץ ישראל ולחדש את עבודת הקורבנות. גם היום, "עזרת ישראל" (הרחבה המעורבת שהוקמה עבורם) עומדת ריקה ושוממה לאורך כל השנה. אז למה הם שופכים מיליונים ולוחצים על דוושת הבג"ץ בכל הכוח?
התשובה פשוטה: הם רוצים להנדס מחדש את הדמוקרטיה ואת הדמוגרפיה הישראלית, ובגלל שהם לא מצליחים לעשות את זה בקלפי, הם עושים את זה דרך "שיטת הסלמי" הסטטוטורית.

הקרב על הכותל: הטעות הגדולה של רה"מ נתניהו ביחס לרפורמים
מלכודת ה"ועדה המשותפת"
שימו לב היטב לפרטים של "מתווה הכותל" שדוחפים ח"כ גלעד קריב ואנשיו. הדרישה המסוכנת ביותר שם היא לא שיפוץ הרחבה עצמה, אלא הקמת מועצה משותפת לניהול הכותל, שבה יישבו נציגים רפורמים וקונסרבטיבים, ושער כניסה משותף.

ברגע שזה קורה, המדינה מעניקה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, הכרה סטטוטורית רשמית לזרמים הללו. זהו הסוס הטרויאני. מכאן, המסלול המשפטי שסורטט מראש כבר ברור: ברגע שיש להם מעמד חוקי בניהול הכותל, העתירה הבאה לבג"ץ תדרוש להכניס אותם גם למועצת הרבנות הראשית בטענה של "שוויון וייצוג".
ומה יקרה כשהם יישבו במועצת הרבנות? הם ידרשו להכיר בגיורים הרפורמיים הנעשים בתוך ישראל. וכאן אנחנו מגיעים לליבת האירוע. במסגרת ההרצאות והלוביזם שאני מקדם בנושאי מדיניות אזרחית, אני מסביר תמיד: עבור השמאל היהודי-אמריקאי, המושג "תיקון עולם" אינו מתייחס לחסד יהודי, אלא לאימוץ מלא של אג'נדת הפרוגרס – ובמרכזה, מדיניות הגירה של גבולות פתוחים.

מדרון מסוכן: כך הקרב על הכותל עלול להשפיע על זהות המדינה
המטרה הסופית של המאבק בכותל היא לפרוץ את חוק השבות. הם רוצים להשתמש במנגנון הגיור הפקטיבי שלהם כדי לייבא לכאן אוכלוסיות ענק מאפריקה וממדינות עולם שלישי, להעביר אותן "גיור רפורמי" מהיר, ולאזרח אותן. הם יעשו לישראל את מה שממשל ביידן עשה לגבול הדרומי של טקסס, והכל בחסות בג"ץ ובמימון משלם המיסים.
הפיתוי של הממשלה
הסכנה הגדולה כעת היא שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר אריה דרעי ייפלו בפח. כדי להשתיק את הביקורת ולהוריד את בג"ץ מהגב, הם עלולים להסכים ל"פשרה": אנחנו נשפץ לכם את הרחבה, ובתמורה ניתן לכם את ניהול השער והוועדה המשותפת.

הציבור הישראלי יחשוב ש"ניצחנו" כי לא פגענו ברחבה האורתודוקסית, אבל למעשה חתמנו על חוזה ההתאבדות של מדינת הלאום.
אסור לתת לזה לקרות. מי שמוותר על הכניסה לכותל היום, ימצא את עצמו מאזרח מאות אלפי מסתננים מחר. אין פשרות עם פרוגרסיבים שנישאים על כנפי מערכת משפט אקטיביסטית. את מתווה הכותל, על ועדותיו ושעריו, צריך לקבור קבורת חמור, לא בשם חומרות הלכתיות – אלא בשם שפיות לאומית ודמוקרטית.
