ההחלטה המקוממת של בג"ץ שתביא לפגיעה במקום הקדוש לעם היהודי והשריד האחרון של בית מקדשנו, הכותל, עוררה מהומה בקרב חלק נרחב מהציבור בישראל ואף עוררה סערה גדולה במערכת הפוליטית. הזעם על הפגיעה בכותל כה גדול, שהרשות השופטת מיהרה לספק הסברים להחלטה מעוררת הזעם.

ברשתות החברתיות הרשמיות של הרשות השופטת פורסמה אמש (חמישי), מעט לאחר פרסום ההחלטה, פוסט בו הם מנסים להסביר כיצד היא התקבלה: "יובהר כי החלטת שבעת שופטי בג"ץ מהיום עוסקת באכיפת עמדת הממשלה בהתאם להנחיית ראש הממשלה בנושא מחודש יוני 2017. עוד יובהר שעמדת הממשלה בדיון הייתה שצריך לקדם היתר בניה ברחבה הדרומית ושעמדת הממשלה לוותה בתצהיר של מזכיר הממשלה".
החלטת השופטים
כאמור, בהחלטת ביניים מקוממת שניתנה אמש, בג"ץ אימץ לעצמו סמכויות השייכות לרשויות הדת והממשלה, וכופה דה-פקטו את חלוקת הכותל המערבי. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטת דפנה ברק ארז, מתמקדת בהסרת החסמים הבירוקרטיים ומטרתה אחת: להעניק לרפורמים דריסת רגל קבועה מדרום לרחבה המרכזית, ומהר ככל האפשר.

המשמעות בשטח: מקונסטרוקציה זמנית לרחבת קבע
כדי להבין את גודל הסכנה בפסיקה, יש להכיר את המציאות בשטח. כיום קיימת בחלקו הדרומי של הכותל "עזרת ישראל" – קונסטרוקציה זמנית של עץ ומתכת, מעין מרפסת המוסתרת מהבאים ואינה נושקת לאבני הכותל עצמן. במצב הנוכחי, מספר הפוקדים את המקום נמוך ביותר עד אפסי.

אולם העתירות לבג"ץ דורשות ליישם את תוכנית ועדת השרים משנת 2018 (שהוקפאה מאוחר יותר בלחץ הסיעות החרדיות) ולשנות את המקום ללא היכר: להפוך את המתחם לרחבה קבועה ומוסדרת לחלוטין, ולהרחיבה עד שתהיה צמודה לאבנים הקדושות, ממש בדומה לרחבת הכותל המרכזית. הפרויקט אמור להחליף את במות העץ בריצוף אבן קבוע, לייצר דרכי גישה מסודרות ולבצע עבודות תשתית מורכבות באזור רגיש ארכיאולוגית.
רחבה זו, שתשתרע על פני כמעט 900 מ"ר (כ-70% משטח רחבת הגברים), תנוהל על ידי נציגי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, תאפשר תפילה מעורבת ללא מחיצה, ותתוקצב על ידי המדינה במיליוני שקלים בשנה.

התגובות במערכת הפוליטית – והחלטת ראש הממשלה
במערכת הפוליטית מיהרו להגיב: ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון בהצעת חוק חדשה של ח"כ אבי מעוז, המבקשת לתקן את "חוק שמירת המקומות הקדושים". היוזמה נולדה כמענה ישיר לפסיקת בג"ץ ולקביעת השופט יצחק עמית, שפתחה את הפתח לחלוקת רחבת הכותל המערבי ולמתן דריסת רגל לזרמים רפורמיים במקום.

בשירות בג"ץ: נתניהו הורה לעכב חוק שימנע את חלוקת הכותל המערבי
התיקון המוצע נועד להבהיר את נוסח החוק הקיים, המדבר כיום באופן כללי על "בני הדתות השונות הנוגעים בדבר", ולעגן באופן רשמי כי בכל הנוגע למקומות הקדושים ליהודים, הניהול והמסורת יהיו נתונים בלעדית בידי הגורמים האמונים על הדת היהודית.

למרות התמיכה המסתמנת בקרב שרי הימין, נראה כי המהלך נתקל במכשול משמעותי מכיוון לשכת ראש הממשלה. גורמים בסביבת נתניהו מעריכים כי הוא הורה לשר לוין ולחברי ועדת השרים לדחות את הדיון בהצעת החוק בכמה שבועות לפחות, למועד בלתי ידוע. דחייה זו נחשבת לאירוע תמוה בעיני גורמים בקואליציה, במיוחד על רקע פסיקת בג"ץ והסמיכות למערכת הבחירות, שמעלה את רף הציפיות לפעולה נחרצת בנושאי דת ומדינה.
בשלב זה, נראה כי נתניהו טרם אמר את המילה האחרונה, אך ההכרעה מונחת כעת לפתחו באופן מלא. גורמים פוליטיים מציינים כי לקראת הבחירות קיים צורך לתת דגש על סוגיית קדושת הכותל וזהות המקומות הקדושים, גם אם המהלך יעורר התנגדות בקרב חוגים מסוימים. הדיון בוועדת השרים יהיה המבחן שיקבע האם הממשלה תתייצב מול פסיקת בג"ץ או תבחר להשהות את העימות למועד מאוחר יותר.
