ב-48 השעות האחרונות יצאו דיווחים ותמונות של מפציצים אמריקאים שעושים דרכם לאזורנו. האם זה אומר שאנחנו בדרך לתקיפה ודאית? להערכתי, מדובר כרגע במנוף לחץ. אפשר להניח בביטחון שהאמריקאים מאוד לא מרוצים מתוצאות השיחות שהתקיימו בז'נבה. הכישלון שם הוא המניע. לכן הם מגבירים את הלחץ, ואני רואה בכל האמירות המלחמתיות – ובעיקר אלו שיצאו מכאן, מישראל, וצוטטו בכל העולם – ניסיון לייצר בדיוק את אותו מנוף לחץ על האיראנים.

האידיוט השימושי של האמריקאים
שמעתי את עמוס ידלין ממליץ לאנשים "לחשוב פעמיים" לפני נסיעה לחו"ל בסוף השבוע. אני קורא לזה "פניקת ידלין" (יחד עם דנה ויס וברק רביד). ידלין הוא סייסמוגרף שטעה לאורך תקופה ארוכה, יציר כפיה של תקשורת מסוימת שטעתה לאורך כל המלחמה עם הקונספציות שלהם. גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר, אז יכול להיות שהפעם יתברר שהוא צודק, אבל אני מזהה כאן משהו אחר.
אני לוקח את הכותרת הזו כמשהו שאפילו תודרך על ידי האמריקאים. ייתכן שידלין שימש כאן כ"אידיוט שימושי" לצרכי המשא ומתן. האמריקאים משתמשים בפניקה הזו כדי ללחוץ על איראן כי תוצאות השיחות לא היו טובות. הם רוצים למקסם את המו"מ, אך מבינים שאולי יצטרכו לעבור לשלב צבאי. לכן אנו נמצאים ברוחות של "ערב מלחמה", אבל אני לא הייתי אומר שאנחנו כבר בתוך קבלת ההחלטה. אם הייתי צריך לנסוע למשהו חשוב – הייתי טס.

השולחן עוד לא התהפך
האמריקאים נתנו לאיראנים זמן להגיב. עד כמה שאני מכיר את האמריקאים, הם עומדים במילה שלהם לגבי לוחות הזמנים. התרחיש היחיד שמשנה את התמונה הוא אם האיראנים "יהפכו את השולחן" וייצרו מצב שאין ממנו חזרה. נכון לנקודת הזמן הזו – עוד לא ראיתי פעולה איראנית כזו.
אנחנו נמצאים בתוך אירוע דיפלומטי. הלחץ נועד לקבל תשובה. כשהתשובה האיראנית תגיע – ולהערכתי היא עדיין לא הגיעה – אז וושינגטון תכלכל את צעדיה ותחליט: תקיפה או המשך דיפלומטיה.

הזווית באו"ם: הלוביסטים של חמאס בפעולה
במקביל, השר גדעון סער נמצא במועצת הביטחון, ויש לו שם משקל. אנחנו צד לא קטן בסיפור הזה, והנושא האיראני קשור בקשר הדוק למה שקורה בעזה. במועצת הביטחון יושבים ה"לוביסטים" והמייצגים של חמאס – הקטארים, הטורקים והמצרים – שמנסים להציל את ארגון הטרור.
ישראל צריכה להיות ממוקדת באיראן, אך אני מקווה שתצא משם אמירה ברורה: דד-ליין (תאריך יעד) לפירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה. גם האמריקאים מבינים שהם לא יכולים להשאיר את המצב פתוח לנצח. אולי דווקא ממועצת השלום תצא הבשורה שתתחיל את כדור השלג לפירוק הארגון האו"ם.
