accessibility-icon
share-icon
צילום: חיים גולדברג, יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, יונתן זינדל, פלאש 90

יד ביד עם נשות הכותל: זה מה שעניין את השופט עמית בבג"ץ

רבקה שורק

רבקה שורק

ל שבט ה'תשפו (17.02.26)

115

87

like

10

dislike

צלם בהיכל: שופטי בג"ץ נמנעו מלעסוק בשאלה המשפטית האם ניתן לקיים תפילה מעורבת ברחבת הכותל, והתמקדו בדיון בסוגיית העיכוב בהשלמת הרחבה הדרומית • עורך הדין המייצג את הרבנות הראשית טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "זה אקס טריטוריה"


שופטי בג"ץ סירבו היום (שלישי) לדון במהלך העתירה של הארגונים הרפורמיים בשאלה האם ניתן לקיים תפילה מעורבת בכותל, ובמקום זאת הקשו מדוע לא הושלמה בניית הרחבה הדרומית, מה שמוביל, לטענתם, לשימוש ברחבה המקורית.

הטענה המרכזית שעלתה מצד השופטים היא כי ברחבה הדרומית אין גישה ישירה לאבני הכותל, ולכן, נשות הפרובוקציה עומדות על קיום התפילה ברחבה המרכזית.

עורך הדין המייצג את הרבנות הראשית טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגייה זו של סדרי תפילה, כמו שבית המשפט לא ישפוט בחליצת נעליים במסגד. כל הנושאים הללו הם אקס טריטוריה, בית המשפט לא יכול לפסוק".

maximize-image
images-count1+
נשות הפרובוקציה | צילום: הדס פרוס, פלאש 90

עוד הוסיף: "יש לנו 16 מיליון איש שבאים כל שנה, ויש כאן 20 נשים שמבקשות משהו אחר. לא יכול להיות שמצד אחד לבית המשפט אין סמכות לדון, ומצד שני בהוראות סותרות הוא מעביר לעירייה הוראות".

הדיון הוא למעשה המשך ישיר לאירועי חודש שבט תשע"ו (2016),בדיוק לפני עשר שנים, אז קיבלה הממשלה החלטה דרמטית על אימוץ "מתווה הכותל", תוכנית שנועדה לשנות מן היסוד את אופיו של הכותל המערבי.

המתווה לא עסק רק בשיפוץ טכני, אלא טמן בחובו משמעויות מרחיקות לכת: הראשונה – בניית רחבת ענק לתפילות מעורבות ושלא על פי ההלכה. השנייה – לראשונה בהיסטוריה, המדינה הייתה אמורה להעניק הכרה וניהול רשמי לנציגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בתוך מתחם הכותל, והשלישית, הקצאת מיליוני שקלים בשנה לניהול הרחבה על ידי ועדה משותפת לאותם ארגונים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News