סדרת התחקירים החדשה "הקרב על הכותל" של אורנית פורן סויסה עוסקת באחד המאבקים הארוכים והנפיצים ביותר סביב אופיו של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הפרק הראשון חוזר אל ראשית המאבק, מהשנים שבהן נשמר הסטטוס-קוו ברחבת הכותל המערבי, דרך הקמת ארגון נשות הכותל והעתירה הראשונה לבג"ץ בשנת 1989, ועד למאבק שנמשך קרוב לארבעה עשורים סביב אופיו של המקום.
במוקד הפרק עומדות נשות הכותל, הפרובוקציות שהן מקיימות ברחבת הכותל מדי ראש חודש והעימותים שהן מעוררות במקום. מאבקן אינו עוסק רק בזכות להתפלל כדרכן, אלא מהווה חלק ממאבק רחב יותר לשינוי אופייה של מדינת ישראל, להכרה בזרמים הלא-אורתודוקסיים, לקידום גיור רפורמי, נישואים אזרחיים וסוגיות דת ומדינה נוספות. במהלך הפרק מובאות גם התבטאויות של פעילות בתנועה, שלפיהן שבירת הסטטוס-קוו בכותל עשויה לסלול את הדרך לשינויים רחבים נוספים.
הפרק מעלה חשש באשר לפגיעה בשריד מקדשנו, מקום המסמל עבור דורות של יהודים את הזיכרון, הכמיהה והתפילה לבניינו מחדש. לצד האמונה והמסורת שנשמרו במשך אלפי שנים, מוצגות גם הטענות כי שינויים במתחם עלולים לפגוע בערכו ההיסטורי, הארכיאולוגי והלאומי של האתר. ח"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נועם, אומר בפרק כי "הן יותר צועקות מאשר מתפללות, לא ראיתי שם שהן מתפללות באמת". מנגד, עו"ד שמואל ברקוביץ, מומחה בכיר למקומות הקדושים, טוען כי "זה בעיקרו ובראשיתו מאבק פמיניסטי".
1+חיה מלול גז, יזמת ארגון "המלאכיות של הכותל", מתייחסת גם היא למתרחש ברחבה ומבהירה כי "בסופו של יום, מי שמגיע להתפלל לא מצליח להתפלל, זאת המטרה שלהן". מלול גז מדגישה בדבריה כי אין כל אפליה ברחבה ומציינת כי "אסור להכניס ספר תורה לכותל לא לגברים ולא לנשים, אין פה אפליה". הפרק המלא מציג את עומק השבר והמחלוקת סביב המקום שמחבר ומאחד את העם היהודי כולו לאורך הדורות.
