בעולם שבו טכנולוגיות קצה ולוחמת סייבר שולטות בשיח הביטחוני, מתברר כי דווקא אחד האמצעים הוותיקים ביותר בהיסטוריה הצבאית הופך לאיום המטריד ביותר על המעצמות. דיווח שפורסם היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל" חושף כיצד הבלונים חזרו להיות מרכיב קריטי בעימותים בין מעצמות ובמלחמות אזוריות.
3+הכלים הללו פועלים בסטרטוספירה – השכבה שמעל נתיבי הטיסה האזרחיים אך מתחת למסלול הלוויינים – מיקום המאפשר להם לקלוט תשדורות רדיו וסלולר שקשה ליירט מהחלל.
הבלונים המודרניים מצוידים בחיישני איסוף אותות ובמצלמות ברזולוציה גבוהה במיוחד. אחד החידושים המרכזיים הוא היכולת לשלוט בנתיב הטיסה ללא מנוע. באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, הבלונים משנים את גובהם כדי לתפוס זרמי רוח שונים. טכנולוגיה זו מאפשרת להם לנווט ליעדים ספציפיים או לשהות מעל מטרה צבאית במשך שבועות ארוכים, יתרון משמעותי על פני לוויינים הנעים במסלול קבוע.
3+השימוש בבלונים משמש גם כפלטפורמה עוצמתית ללוחמה אלקטרונית. הם נושאים משדרים המשבשים אותות GPS או מערכות תקשורת צבאיות בשטח נרחב. ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים כי רוסיה כבר עושה שימוש נרחב בבלונים מצוידים במחזירי מכ"ם באוקראינה. מטרתם היא "לפתות" את מערכות ההגנה האווירית, כמו ה"פטריוט", לבזבז טילים יקרים על מטרות חסרות ערך. מדובר באסטרטגיית התשה כלכלית שחוסכת שימוש בכטב"מים ומטוסי קרב יקרים.
הפער הכלכלי בתגובה לאיום מעסיק רבות את הפנטגון. ייצור בלון עולה סכום זניח, בעוד הפלתו דורשת טילים מונחים ומטוסים שעלות הפעלתם נאמדת במאות אלפי דולרים. בתגובה, החלה ארה"ב להשקיע בטכנולוגיות ניטור חדשות ובפיתוח בלונים משל עצמה. פרויקט TRAPS נועד לייצר "ממסרי תקשורת" שישמשו את הכוחות בשטח במקרה של השבתת לוויינים, מה שמדגיש כי הבלון הפך מהאיום המרכזי לחלק בלתי נפרד מהפתרון הביטחוני.
3+הניסיון שנצבר בישראל מול בלוני התבערה מרצועת עזה הפך למקרה בוחן עולמי עבור המעצמות. האיום כבר אינו מוגבל לארגוני טרור, וסין ורוסיה משלבות כיום בבלונים חיישנים מתקדמים ויכולות שיבוש שהופכים אותם לחלק ממערך הריגול העולמי. השילוב בין טכנולוגיה עתיקה לשימושים מודרניים מציב אתגר מורכב למערכות ההרתעה המערביות, שנאלצות לחפש פתרונות חדשים לאיום ישן-חדש.
