בואו נתחיל בעובדה אחת פשוטה: היועצת המשפטית לממשלה ביקשה 23 דחיות בתשובה לוועדת הרוגלות. לא פעמיים, לא חמש – עשרים ושלוש פעמים. מי שאין לו מה להסתיר – לא בורח עשרים ושלוש פעמים.

ועכשיו – עובדות, לא שמועות ולא פרשנות: דוח מבקר המדינה מינואר 2026 קובע – בין 2019 ל-2021 המשטרה ביצעה כ-13,000 האזנות סתר באישור בתי משפט. בשלוש שנים בלבד.

בעקבות החלטת בג"ץ: חברי ועדת הרוגלות התפטרו מתפקידם
אבל זה רק החימום: הדוח חושף – אלפי בקשות לצווים מולאו ברשלנות. צווים חריגים הפכו לשגרה: נאסף מידע בלי סמכות חוקית מלאה, בוצעו התקנות רוגלה בלי צו מתאים. שוב, לא פרשנות – דוח רשמי של מבקר המדינה.

עכשיו מגיעים בכירי המערכת, בהם המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי, ותולים את גל הרציחות במגזר הערבי בהעדר אותן רוגלות. כלומר: אין רוגלות אז אין אכיפה.
מעניין – כי כשהיו רוגלות הן לא הופנו לפשע המאורגן. הן הופנו לאזרחים פרטיים, לסביבת ראש הממשלה, למסעות דיג פוליטיים, וכנראה שגם לראש הממשלה עצמו.
נחזור לטיפול בפשיעה הערבית עם השקר הגדול ביותר: יש חוק שממתין להסדרה של שימוש ברוגלות, ומיועד בעיקרו נגד ארגוני פשיעה – כדי למגר את הפשיעה בחברה הערבית. אבל הוא תקוע.

למה? כי היועמ"שית מתעקשת שהרוגלות ישמשו גם לטיפול בשחיתות שלטונית, כלומר – כפי שכבר ראינו, לרדיפת אזרחים ונבחרי ציבור. אז גלי עוצרת, הפשיעה משתוללת – והאצבע המאשימה תמיד לנבחרי הציבור. הרבה סמכות – אפס אחריות.
ובסוף השבוע האחרון, פיצוץ: חברי ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות התפטרו אחרי שבג"ץ הציע שהיועמ"שית תבחר אילו תיקים בכלל ייחקרו. כן – המערכת שצריכה להבדק מחליטה מה בודקים.

חברי הועדה חיכו שנתיים וחצי ובסוף נשברו, וההתפטרות הזו צריכה להרעיד את המדינה. כדאי לשים לב לדברים הנוקבים של חברת הוועדה, עו"ד ענבל רובינשטיין, אחרי שהיא הסבירה בפירוט איך במשך שנתיים וחצי גורמי אכיפת החוק מנעו בשיטתיות מהועדה לפעול.
ככה זה, טיוח רודף טיוח, המערכת יוצאת מגדרה כדי להעלים את הפרשה הזו. זו לא תקלה, זה לא מחדל – זו שיטה. אחת מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות המדינה לא נחקרת, והיא נוגעת לפרטיות שלנו, לחירות שלנו ולמערכת משפטית מופקרת.
