הישראלים כבר לא שולפים ארנק, הם שולפים טלפון. חברת שבא מפרסמת היום (חמישי) את נתוני התשלומים של הציבור הישראלי בטלפון הנייד, וחושפת כי בשנת 2025 נרשמה קפיצה חדה נוספת בשימוש בארנקים דיגיטליים, הממשיכים להיות אמצעי התשלום הצומח ביותר בישראל.
1+בין ה-1 בינואר ל-31 בדצמבר 2025, הוציא הציבור הישראלי באמצעות ארנקים דיגיטליים סכום כולל של 98.215 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של יותר מ-30.456 מיליארד שקל לעומת שנת 2024 – עלייה של 44.9% בתוך שנה אחת בלבד. לשם השוואה, בשנת 2024 עמד היקף ההוצאות בארנקים דיגיטליים על 67.759 מיליארד שקל.
הנתון הדרמטי ביותר הוא חלקם היחסי של הארנקים הדיגיטליים בסך הרכישות הפיזיות בבתי העסק: בשנת 2025 הם כבר היוו 41.3% מכלל ההוצאות בעסקאות פיזיות. כלומר, כמעט כל עסקה שנייה בחנות בוצעה באמצעות טלפון או שעון חכם. היקף העסקאות הפיזיות הכולל עמד על 237.731 מיליארד שקל.
בהסתכלות רחבה יותר, ההוצאות דרך ארנקים דיגיטליים מהוות כבר 17.3% מכלל ההוצאות בכרטיסי אשראי בישראל, שעמדו בשנת 2025 על 566.736 מיליארד שקל. רק שנה קודם לכן, ב-2024, עמד שיעור הארנקים הדיגיטליים על 12.9% מתוך סך הוצאות של 523.491 מיליארד שקל. מדובר בקפיצה משמעותית במשקל היחסי של אמצעי התשלום הזה; בממוצע יומי, הוציאו הישראלים בשנת 2025 יותר מ-269 מיליון שקל באמצעות הארנקים הדיגיטליים.
1+ומה קונים עם הטלפון?
בעיקר אוכל. לפי הנתונים, ההוצאות הבולטות הן ברשתות המזון, בתי הקפה, מזון מהיר, מכולות ופיצוציות, מעדניות, קצביות ומאפיות. עם זאת, צמיחה משמעותית נרשמת גם מחוץ לסופרמרקט: ענפי ההלבשה וההנעלה כבר מהווים 10.7% מההוצאות בארנקים הדיגיטליים, ענף החשמל והאלקטרוניקה עומד על 6.6%, וגם בענפי התיירות נרשמה עלייה בשימוש בפלטפורמה.
השורה התחתונה הצרכנית ברורה: הארנק הדיגיטלי כבר אינו גימיק טכנולוגי אלא הרגל צרכני מבוסס. הקופה בסופר, החנות בקניון ואפילו בית הקפה השכונתי – כולם הפכו לזירה שבה הטלפון מחליף את כרטיס הפלסטיק, והנתונים מראים שהמגמה רק הולכת ומתחזקת.
