המהלך שהחל שר הביטחון ישראל כ"ץ כמעט מיד עם כניסתו לתפקיד, מגיע היום (רביעי) לנקודת רתיחה: בעוד מספר שעות יחל בבג"ץ הדיון על החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, לאחר עתירה בעניין מטעם עובדי התחנה וחוות הדעת של היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, בעמדת העותרים.
8+הדיון יתקיים בהרכב של שלושה שופטים – דפנה ברק ארז, יחיאל כשר ואלכס שטיין. על פי ההרכב המקורי, הייתה השופטת רות רונן אמורה להתייצב לדיון במקום שטיין, אך זו פסלה את עצמה בשל ניגוד עניינים והקשרים שלה עם השדרנית יעל דן, אחת העותרות.
החלטת הממשלה
לאחר שנים ארוכות ומספר שרי ביטחון שטענו כי יש לסגור את התחנה הצבאית, השר ישראל כ"ץ לקח על עצמו את המשימה, ולאחר הקמת ועדה שדנה בעניין וגיבשה המלצות, קיבל את ההחלטה והחל להערך לקראתה.
8+בחודש שעבר, לאחר מסכת ארוכה, אישרה הממשלה את הצעת כ"ץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו שתמך בהחלטה, אמר באותה ישיבת הממשלה: "היום אנחנו מביאים את הצעת שר הביטחון לביטול גלי צה"ל – תחנה צבאית שמשדרת ברשות של צבא, נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ואולי עוד כמה מדינות ואנחנו בטח לא רוצים להימנות איתן".
הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל
לדבריו, יש הצעות חוזרות ונשנות לבטל ולהפריט את התחנה: "אני חייב להגיד שאני פתוח לכל ההצעות הללו משום שאני מאמין בתחרות. אז הגיע הזמן ויפה שעה אחת קודם. מציאות שבה במדינת ישראל מופעלת תחנת רדיו, המיועדת לכלל אזרחי המדינה, על ידי הצבא, היא אנומליה שלא קיימת במדינות דמוקרטיות. האנומליה הזאת מסבה קושי מהותי לצה"ל הנובע מעירוב צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי".
8+באותה ישיבה, כ"ץ ציין כי "עיסוק התחנה בתכנים פוליטיים פוגעת בצבא ההגנה לישראל, בחייליו ובאחדותו. כאשר החליטה ממשלת ישראל על הקמת תחנת שידור צבאית היא כיוונה לכך שהתחנה תשמש כפה ואוזן לחיילי צה"ל ומשפחותיהם. בפועל – התחנה הפכה במהלך השנים לבמה שבה נשמעות דעות שרבות מהן תוקפות את צה"ל ואת חיילי צה"ל עצמם".
הגשת העתירה
מיד עם החלטת הממשלה, ועד עובדי גלי צה"ל פנה לשר הביטחון במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בדרישה לבטל לאלתר את החלטת הממשלה על סגירת התחנה. בפנייה נטען כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות קיצוני, משיקולים זרים ותוך פגמים פרוצדורליים ומהותיים חמורים היורדים לשורש העניין.
8+בפנייה, נטען כי החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, ש"נפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, היא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת – עד כדי פגיעה חמורה בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי של שידור ציבורי וחופש העיתונות". כאמור, הוועד הגשים את האיום, ופנה לבג"ץ
בסוף החודש שעבר, שבוע בלבד לאחר ההצבעה בממשלה, השופט יצחק עמית הוציא צו ביניים להחלטת שר הביטחון לסגור את היחידה הצבאית בהתאם לסמכותו בחוק, ובעצם הקפיא את הליך סגירת התחנה עד להכרעה סופית בעתירות.
8+את החלטתו קיבל עמית בהתבססות על שני הטיעונים מרכזיים: הראשון, הצטרפותה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה אל טענות העותרים, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה אותה הגישה מוקדם יותר הערב בה תמכה בבקשה לצו ביניים, כש"מנגד, הממשלה מתנגדת לבקשה ומכחישה את האמור בה".
השופט עמית הוציא צו ביניים: ההחלטה על סגירת גלצ – מוקפאת
הטיעון השני אליו מתייחס עמית "מבוסס" על תגובת הממשלה: "לאחר שנתתי דעתי לבקשה למתן צו ביניים, לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולתשובת הממשלה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה, ולהורות על הקפאת החלטת הממשלה על כל המשתמע מכך, וזאת עד להחלטה אחרת. החלטתי זו ניתנת, בין היתר, בשים לב לכך שבתשובת הממשלה לא נמסרה התחייבות מפורשת להימנעות מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה בהליך".
8+תגובת היועמ"שית
שלא במפתיע, גם בסוגיית סגירת גלי צה"ל היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדה להחלטת הממשלה. לדבריה, "ההחלטה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש". עוד ציינה כי "ההחלטה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ו"לצינון" כלי תקשורת חופשית".
בדבריה כתבה בהרב-מיארה כי "שאלת עתידה של תחנת גלי צה"ל עומדת על הפרק מזה שנים ארוכות. אף אחד מהמהלכים שנבחנו לאורך השנים הללו לא הוביל לסגירת התחנה. בפעם האחרונה שבה הנושא נבחן, לפני כשנתיים, התקבלה החלטת מדיניות משמעותית – לצמצם את שידורי האקטואליה של התחנה ולהגביר צעדים שתכליתם שמירת האופי הממלכתי והא-פוליטי של הצבא. החלטה זו מצויה בתהליכי יישום".
8+היועמ"שית טענה בדבריה כי ההחלטה לקדם את ההחלטה זמן לא רב לפני תחילתה של מערכת בחירות כללית לכנסת, "מחזקת את הרושם כי השיקולים שעמדו בבסיסה אינם ענייניים בלבד". היא הוסיפה כי "לא רק שנראה כי המטרה סומנה מראש, גם הצורך הנטען בביצוע צעדים אלה בלוחות זמנים מהירים מחזק את הרושם האמור, ובכלל זה לעניין ענייניות השיקולים שבבסיס ההחלטה".
היועמ"שית: סגירת גלצ – ניסיון של הממשלה להשתיק כלי תקשורת
בהרב-מיארה האשימה את הממשלה ב"התעלמות מכובד המשקל של הסוגיה ועל פגמים שונים שנפלו בהחלטת הממשלה – הן במישור התהליכי והן במישור המהותי".
8+תגובת הממשלה
לפני יומיים, הגישו גם ממשלת ישראל ושר הביטחון לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה נגד סגירת התחנה, וזו הייתה חריפה במיוחד. בתגובתם, קבעו המשיבים כי ההחלטה התקבלה בסמכות חוקית מלאה, בהליך תקין, ועל בסיס תשתית משפטית מוצקה – ללא צורך בחקיקה ראשית.
הממשלה לבג"ץ: חוות הדעת של היועמ"שית מגמתית ולא מדויקת
בתגובה נטען כי עצם קיומה של תחנת רדיו העוסקת באקטואליה ופוליטיקה במסגרת יחידה צבאית מהווה "אנומליה דמוקרטית חסרת תקדים", שאין לה מקבילה בדמוקרטיות המערב. לדברי הממשלה, השילוב בין גוף צבאי היררכי לבין שיח תקשורתי ביקורתי ופוליטי גורר את צה"ל, בעל כורחו, ללב המחלוקות הציבוריות ופוגע בעקרון הממלכתיות והא-פוליטיות של הצבא.
8+עוד נטען כי קיימת "בעיה ערכית חמורה" בכך שחיילי חובה עוסקים בסיקור, דיווח ופרשנות של נושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת. גם ניסיונות להפריד בין חיילים לאזרחים בתחנה אינם פותרים את הבעיה, שכן בעיני הציבור גלי צה"ל נתפסת כגוף צבאי, וכל אמירה בה מיוחסת לצה"ל עצמו.
הממשלה הוסיפה בתגובתה כי פעילות התחנה יוצרת "עיוות משמעותי בשוק התקשורת", מאחר שהיא נהנית מתקציב ציבורי, מפרסומות וחסויות, משימוש בתדרים ארציים – משאב לאומי מוגבל, ומכוח אדם זול בדמות חיילים סדירים. יתרון זה, נטען, פוגע בתחרות ההוגנת ובחופש הביטוי במובנו המבני.
