בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) על הקפאת כניסתה לתוקף של רפורמת התקשורת שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, עד להחלטה אחרת. במקביל, בג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה להסביר מדוע לא יבוטל חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2026, בשל "פגמים בהליך חקיקתו". ההחלטה התקבלה על ידי שופט בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.
מדובר בהתפתחות משמעותית בהליכים המשפטיים נגד הרפורמה, לאחר שבחודש יולי הוצא צו ארעי שנגע להוראות מסוימות בחוק. כעת הורה בג"ץ על השהיית כניסתו לתוקף של החוק, ובמקביל קבע כי המדינה תידרש להשיב לטענות בדבר הפגמים שנפלו לכאורה בהליך החקיקה.
בהחלטתם כתבו השופטים כי לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים, ובהמשך לדיון שנערך בחודש יולי, מצאו לנכון להוציא צו על תנאי המורה למשיבים להסביר מדוע לא יבוטל החוק. עם זאת, בשלב זה החליטו השופטים שלא לדון בטענות הנוגעות להוראות הרפורמה עצמן, אלא להתמקד תחילה בשאלה אם הליך חקיקתה היה תקין.
"בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון לא מצאנו ליתן צו על-תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן", נכתב בהחלטה. עוד הובהר כי טענות הצדדים בנוגע לתוכן החוק נשמרות במלואן, וכי תחילה תוכרע הסוגיה הנוגעת להליך החקיקה.
ביקורת על הממשלה והעברת הדיון לתשעה שופטים
בהחלטה נכללה גם התייחסות להתנהלות הממשלה במסגרת ההליך. השופטים ציינו כי אף שניתנה לה שהות להגיב לבקשות לצו ביניים, היא בחרה שלא לעשות זאת. בעקבות זאת, ולאחר בחינת הטענות שהוגשו בכתב, החליט בית המשפט להוציא את צו הביניים ללא קיום דיון נוסף בעל פה.
בנוסף, נקבע כי המשך הדיון בעתירות יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, שזהותם תיקבע בהמשך על ידי עמית. המשיבים יידרשו להגיש את תצהירי התשובה עד ל-7 בינואר 2027.
ההחלטה מגיעה לאחר שורה של עתירות שהגישו ארגונים, חברי כנסת וגופי תקשורת נגד הרפורמה, ובהם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות, התנועה לאיכות השלטון וחברת החדשות הישראלית. העותרים העלו טענות נגד אופן קידום החוק והליך חקיקתו.
בשלב זה בג"ץ טרם הכריע אם יש לבטל את רפורמת התקשורת, אולם הצו שהוצא מונע את כניסת החוק לתוקף עד להחלטה אחרת. ההכרעה הבאה תתמקד בשאלה אם הפגמים הנטענים בהליך החקיקה מצדיקים את ביטול החוק כולו.
