לראשונה, נשקלת אפשרות של שימוש בבינה מלאכותית לצורך מתן מענה נפשי לנפגעי תקיפה מינית ונפגעי פוסט-טראומה על רקע אזרחי, במיוחד על רקע טבח שבעה באוקטובר. המענה יינתן באמצעות מנגנון מיוחד שיכלול הערכה ראשונית, תיעדוף ולאחר מכן הפניה אוטומטית. במילים אחרות – המנגנון צפוי לייתר את הצורך במטפל בשלב הראשוני – ולעבור לאלגוריתם.
1+הצעת מחליטים בנושא הוגשה על ידי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל. על פי הצעת ההחלטה, הצוות יוקם בראשות משרד החדשנות ויכלול נציגים בכירים ממשרדי הבריאות, הרווחה, החינוך, המשפטים, הביטחון הלאומי, האוצר, הביטוח הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי. מטרת הצוות היא לבחון הקמה והטמעה של מערכת טכנולוגית שתשמש כנקודת כניסה אחת, דיסקרטית ונגישה, עבור נפגעים הזקוקים לסיוע נפשי, רפואי, משפטי וחברתי.
בדברי ההסבר להצעה מציינים יוזמיה כי מדינת ישראל מתמודדת עם היקפים נרחבים של פגיעות מיניות – כאשר אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים נפגעים במהלך חייהם – וכי רוב הנפגעים מפתחים תחלואה נפשית נלווית. לצד זאת, מאז מתקפת ה-7 באוקטובר נרשם גידול חד במספר האזרחים הסובלים מתסמיני טראומה וחרדה, בהם שורדי מסיבות, תושבי קו העימות ומשפחות שכולות, אשר אינם זכאים למסלול שיקום ייעודי במסגרת מערכת הביטחון.
1+לטענת המשרד, העומס על מערכת בריאות הנפש הציבורית, יחד עם חסמים של בושה, סטיגמה וחוסר אמון, מונעים מנפגעים רבים לפנות לקבלת טיפול במועד. לטענת יוזמי ההצעה, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות עשוי לאפשר יצירת "דלת כניסה" אנונימית ולא שיפוטית, שתבצע הערכה ראשונית של מצב הפונה, תתעדף את הפניות ותפנה את הנפגע לגורם המתאים – תוך צמצום בירוקרטיה ושחזור הטראומה בין מערכות שונות.
במסגרת עבודתו, הצוות הבין-משרדי יידרש למפות את צרכי האוכלוסיות השונות, לבחון חסמים רגולטוריים ואתיים – לרבות סוגיות של פרטיות ואבטחת מידע – ולהציע מנגנוני סנכרון בין מערכות הממשלה לצורך יצירת רצף טיפולי. בנוסף, ייבחנו היבטים תקציביים, לרבות אפשרות לאיגום משאבים קיימים בין המשרדים, ולוחות זמנים ליישום פיילוט ולאחר מכן הטמעה כלל-ארצית.
