סקי, דייג ופיסטוקים: הפנים הלא מוכרות של הכלכלה האיראנית

הכלכלה של איראן התאפיינה בבידוד בין היתר בגלל סנקציות שהוטלו עליה על ידי מדינות המערב בשנת 2003 בשל תוכנית הגרעין הסודית של איראן. סנקציות אלו הוסרו חלקית לאחר הסכם הגרעין אך הוטלו מחדש מאוחר יותר ופגעו בכלכלה על ידי הגדלת האינפלציה והאבטלה. הן הגבילו את יכולתה של איראן לסחור בחופשיות, לקבל השקעות זרות ולגשת לטכנולוגיה מודרנית. למרות קשיים אלו, איראן ניסתה להסתגל על ידי חיזוק תעשיות מקומיות וצמצום ההסתמכות על שווקים זרים.

9+

נפט היה תמיד עמוד השדרה של כלכלת איראן משום שהיא יושבת על אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם. תעשיית הנפט נמצאת בבעלות ובשליטת הממשלה ומכילה כ-125.8 מיליארד חביות של נפט גולמי, המהווים כעשירית מהמאגרים העולמיים. הכנסות הנפט מימנו שירותים ציבוריים, תשתיות ופיתוח לאומי. עם זאת, תפקידו של הנפט בכלכלה ירד במידת מה, ייתכן משום שסנקציות אילצו את איראן למצוא מקורות הכנסה חלופיים.

9+

במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, לפני המהפכה האסלאמית, איראן חוותה צמיחה כלכלית מהירה. הממשלה בנתה מפעלי פלדה מסיביים, בתי זיקוק לנפט ומפעלים כדי לתמוך בפיתוח תעשייתי. עם זאת, התקדמות זו הופרעה על ידי מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. המלחמה גרמה ליותר ממיליון מקרי מוות והשמידה חלק ניכר מתשתיות המדינה. שדות נפט הופצצו, וייצור הנפט הגולמי צנח בחדות. מכיוון שהנפט היה מקור ההכנסה העיקרי של איראן, המלחמה גרמה לבעיות כלכליות חמורות.

9+

עד שנת 2003, ייצור הנפט הגולמי של איראן הגיע ליותר מ-2.2 מיליון חביות ליום. עם זאת, לאחר שהוטלו סנקציות חדשות באותה שנה, ייצוא הנפט ירד באופן דרמטי. עד מאי 2013, הייצוא נפל ל-700,000 חביות ליום, ירידה שפגעה בהכנסות הממשלה והגבילה את הצמיחה הכלכלית. בשנים מאוחרות יותר, הייצוא התאושש ועד מאי 2023, איראן ייצאה כ-1.5 מיליון חביות ליום. התאוששות זו הראתה את יכולתה של איראן להסתגל, אפילו תחת לחץ בינלאומי.

בנוסף לנפט, לאיראן יש גם מאגרי גז טבעי גדולים. ייצוא נפט וגז מהווה כ-74 אחוזים מרווחי הייצוא של המדינה. שדות נפט מרכזיים ממוקמים במחוז ח'וזסתאן שבדרום-מערב ובמפרץ הפרסי, כאשר איראן טוענת גם למאגרי נפט מסוימים בים הכספי. רוב מאגרי הגז נמצאים במפרץ הפרסי, שאותו איראן חולקת עם קטאר. אחד מצינורות הגז החשובים משתרע לאורך 2,600 קילומטרים מהעיר תבריז לאנקרה בירת טורקיה. צינורות אלו עוזרים לאיראן לשמר את סחר האנרגיה האזורי.

9+

החקלאות ממלאת תפקיד חשוב בכלכלת איראן. בשנת 2021, החקלאות היוותה 12.39 אחוזים מהתמ"ג של איראן והעסיקה 14.8 אחוזים מכוח העבודה, זאת כאשר כ-9.6 אחוזים מאדמת איראן הם אדמה חקלאית, כלומר ניתנת אדמה לעיבוד. רוב היבולים גדלים ליד הים הכספי, שם האקלים לח יותר ובעל משקעים רבים. יבולים חשובים כוללים סלק, סוכר, כותנה וצמר, כאשר דגנים, במיוחד חיטה ואורז, הם גידולי המזון החשובים ביותר. איראן מספקת לעצמה במידה רבה את צורכי המזון שלה, מה שעוזר להגן על המדינה מפני מחסור עולמי במזון.

9+

משק החי גם הוא חשוב. בעלי חיים כגון כבשים, עיזים, בקר, חמורים, סוסים וגמלים משמשים לתחבורה, חרישת שדות וייצור חלב ועורות. בעלי חיים אלו תומכים בכלכלות כפריות ובאורח חיים מסורתי. גם הדיג צמח מכיוון שלאיראן יש גישה הן לים הכספי והן למפרץ הפרסי. מוצר דיג מרכזי אחד הוא קוויאר, העשוי מביצי דג הסטרג'ן (חדקן). עם זאת, בעיות סביבתיות הפחיתו את אוכלוסיות החדקנים, מה שמאיים על תעשייה זו.

9+

איראן היא יצרנית הפיסטוקים השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית. איראן, ארה"ב וטורקיה מייצרות יחד 97 אחוזים מהפיסטוקים בעולם. הפיצוח המוכר הוא הייצוא השלישי בגודלו של איראן, אחרי נפט ושטיחים. מוצר חקלאי מרכזי נוסף הוא זעפרן. איראן מייצרת יותר מ-90 אחוזים מהזעפרן בעולם ומייצאת כ-80 אחוזים ממנו ליותר מ-60 מדינות. בשנת 2019, איראן ייצרה מעל 490 טון זעפרן.

עם זאת, הייצור ירד בשנת 2022 בשל בצורת ובעיות אקלים. הזעפרן יקר ביותר משום שהקטיף שלו קשה – דרושים כ-75,000 פרחים כדי לייצר כחצי קילוגרם. מבחינה היסטורית, הזעפרן היה שווה יותר מזהב, הוא משמש בבישול, ברפואה וכצבע.

9+

אחת התעשיות המפורסמות ביותר של איראן היא אריגת שטיחים. השטיחים הפרסיים מפורסמים בעולם בזכות יופיים, הדוגמאות שלהם ואיכותם הגבוהה. אריגת שטיחים היא חלק מהתרבות האיראנית מזה מאות שנים והם משמשים לתפילה, אכילה ושינה. השטיח הפרסי העתיק ביותר מתוארך לסביבות שנת 500 לפנה"ס.

הכנת שטיח דורשת עבודה רבה ויכולה לקחת שנה או שנתיים. ישנם שני סוגי קשרים: טורקי ופרסי. שטיח באיכות גבוהה יכול להכיל עד מיליון קשרים. עם זאת, ייצוא השטיחים הצטמצם מאז 2017 בגלל הסנקציות של ארה"ב ומגפת הקורונה.

9+

לאיראן יש גם מסורות רבות אחרות של מלאכת יד. העיר המדאן ידועה בקדרות ועבודות עור, הערים גורגן ומשהד מייצרות בגדי משי, באח'תראן מייצרת הנעלה סרוגה והמכרה בח'וראסאן מייצר אבני טורקיז המשמשות בתכשיטים. הקדרות והקרמיקה חוו תחייה בהובלת בית הספר הלאומי למלאכת יד בטהראן. מלאכות אלו משמרות את המורשת התרבותית של איראן ותומכות בעסקים קטנים.

התיירות היא מגזר כלכלי פוטנציאלי נוסף. באיראן יש אתרי סקי, חופים, אתרים היסטוריים ואדריכלות עתיקה. התיירות דעכה לאחר מהפכת 1979 אך עלתה לאט. הממשלה מעודדת כעת תיירות ואף ויתרה על דמי ויזה עבור מבקרים מסוימים. בשנת 2022, איראן קיבלה 4.1 מיליון תיירים, שהכניסו מעל 2.5 מיליארד דולר. רוב התיירים מגיעים ממדינות שכנות. הקורונה צמצמה את התיירות, אך המספרים עולים שוב.

9+

9+

חשיבות הבזארים: בזארים (אל תקראו להם שווקים) הם מרכזי קניות מסורתיים המתוארכים אלפי שנים אחורה. הם לא רק מרכזי קניות אלא גם מקומות מפגש חברתיים ופוליטיים. הבזאר הגדול של טהראן הוא בן כ-450 שנה ויש בו מעל 180 חנויות. היו בו 40 מיליון מבקרים בשנת 2022. הבזאר באספהאן מתוארך למאה ה-11. חנויות רבות הן בבעלות משפחתית מזה דורות. גם היום הבזארים ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בכלכלת איראן.