היועמ"שית גלי בהרב מיארה הגישה היום (שני) את תגובתה לבג"ץ בנוגע לעתירות של עמותות השמאל השונות, ביניהן "התנועה לאיכות שלטון", "דרכנו" ו-"זולת", נגד ממשלת ישראל בנוגע לדרישה מבג"ץ לחייב את הממשלה לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין אירועי טבח שבעה באוקטובר. כהרגלה – מתייצבת בהרב מיארה נגד עמדת הממשלה.
התגובה של היועמ"שית מגיעה לאחר ששופטי בג"ץ חייבו את הממשלה בצו-על-תנאי "לנמק" מדוע לא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית, שאת ראשה יבחר מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, וזאת בזמן שהממשלה פועל נמרצות כדי לחוקק את חוק "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" של ח"כ קלנר, כדי שתוקם ועדת חקירה פריטטית ושווה לאופוזיציה והקואליציה.
2+בהתייחסותה, מציינת בהרב-מיארה בין היתר את הטענות השגורות בפי המתנגדים לוועדת חקירה שוויונית לפיהן "ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והיעודי לחקירת אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה", כשהיא חוזרת על הטיעון של בג"ץ מאוקטובר האחרון לפיו "אין מחלוקת אמתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות", תוך שהיא מתעלמת באופן מופגן מהעובדה שמתקיימת מחלוקת ציבורית רחבה, הנידונה בימים אלו בכנסת.
בהמשך, היא מתייחסת להצעת החוק של ח"כ קלנר, שכשהתייחסה אליה בוועדת השרים חזרה על הטענה השגורה בפיה בכל טיעוניה נגד הממשלה לפיה הצעת החוק "אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ויש להתנגד לה". בתגובתה לבג"ץ כותבת "יצוין, כי עתידה של הצעת החוק בשלב זה לוט בערפל, והיא מצויה בשלב ראשוני ביותר של הליך החקיקה", וזאת לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית, ונמצא כעת בדיונים בוועדת החוקה. לאחר מכן, מתייחסת היועמ"שית להתנגדותה לתהליך הבדיקה של כשלי הליבה של אירועי הטבח, אותו בג"ץ עצר בצו ביניים בהתאם לדעתה.
2+בהרב מיארה מוסיפה להתייחס גם לחוק "ועדת חקירה", שנחקק, כידוע, בשנת 1959, וקובע כי הממשלה רשאית להקים ועדת חקירה בראשות מינויי של נשיא בית המשפט העליון, וכי היא המוסמכת לקבוע את תחומי החקירה. בתגובתה, מציינת היועמ"שית את לשון החוק הברורה אך פונה אל הפסיקה: "בהתאם לפסיקתו רבת השנים, בית המשפט הנכבד מוסמך לבקר את החלטת הממשלה מכוח סמכות זאת כשם שהוא מוסמך לבקר כל החלטה מינהלית".
"במצב דברים זה", סיכמה היועמ"שית את דבריה, "לנוכח חשיבות הסוגייה ודחיפותה הרבה, כמו גם הנזקים ההולכים ומצטברים לאפשרות לקיים חקירה אפקטיבית ואי קיום חובת הממשלה לפעול לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת כחלק מחובתה להגן על הציבור, בשים לב לכך שגם לאחר החלטה על הקמת מנגנון חקירה יחלוף זמן משמעותי נוסף טרם תחילת עבודתו, ואף בשים לב להליכים הנוספים שתוארו לעיל ולזיקה ביניהם, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון בהתנגדות לצו על תנאי. לקראת הדיון, במסגרת עיקרי הטיעון שיגישו הצדדים, ניתן
יהיה להשלים את ההתייחסות לטענות נוספות שעלו לראשונה בתצהיר הממשלה אשר הוגש אתמול, ואשר בשים לב לסד הזמנים לא ניתן היה להתייחס אליהן בגדרי תשובה זאת, מבלי לעכב את הגשתה".
2+כזכור, אתמול הוגשה תגובה מטעם ממשלת ישראל לצו על תנאי שהוצא בעניין הקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". בתצהיר, החתום על ידי מזכיר הממשלה, מבהירה המדינה את התנגדותה הנחרצת להתערבות שיפוטית בלוח הזמנים ובזהות מנגנון הבדיקה. הממשלה טוענת כי הסמכות להקמת ועדת חקירה היא סמכות שבשיקול דעת הממשלה בלבד: "לעמדת הממשלה, אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט ועל בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות".
הממשלה לבג"ץ: נקדם ועדת חקירה בהסכמה רחבה או בדרך שוויונית
בתצהיר מצוטט פסיקה קודמת של השופט סולברג: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". המדינה אף מחריפה את הטון וקובעת כי: "הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק".
