במסמך רחב היקף שהוגש היום (ראשון) לבית המשפט העליון, משיבה ממשלת ישראל לצו על תנאי שהוצא בעניין הקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". בתצהיר, החתום על ידי מזכיר הממשלה, מבהירה המדינה את התנגדותה הנחרצת להתערבות שיפוטית בלוח הזמנים ובזהות מנגנון הבדיקה.
הממשלה טוענת כי הסמכות להקמת ועדת חקירה היא סמכות שבשיקול דעת הממשלה בלבד: "לעמדת הממשלה, אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט ועל בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות".
תצהיר תשובה לצו על תנאי מטעם ממשלת ישראל 18.1.2026 – סופי להגשה עם נספחים
בתצהיר מצוטט פסיקה קודמת של השופט סולברג: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". המדינה אף מחריפה את הטון וקובעת כי: "הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק".
במרכז התצהיר עומדת היוזמה להקמת מנגנון חקירה חדש, השונה מהמודל הקיים בחוק ועדות חקירה. הממשלה מסבירה כי היא מקדמת חקיקה שתאפשר הקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית". הוועדה תוקם על פי העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארה"ב לאחר אסון ה-11 בספטמבר.
3+בניגוד לוועדה ממלכתית שבה נשיא העליון ממנה את החברים, כאן "הקמתה וקביעת הרכבה של הוועדה תיעשה בדרך של הסכמה רחבה או לחלופין בדרך שוויונית בין חברי קואליציה ואופוזיציה". מחצית מהחברים ימונו על ידי יו"ר הכנסת ומחציתם על ידי יו"ר האופוזיציה.
בוועדה יהיו מומחים מתחומי הביטחון, האקדמיה והמשפט, וכן הורים שכולים שישמשו כמשקיפים. כמו כן, לוועדה יהיו "מלוא הסמכויות ואמצעי החקירה" בהתאם לחוק ועדות חקירה, כולל הסמכות להסקת מסקנות אישיות.
3+הממשלה מסבירה בתצהיר כי במציאות הפוליטית הנוכחית, ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ממונים ע"י מערכת המשפט, לא תזכה לאמון מצביעי הקואליציה, כשם שוועדת בדיקה ממשלתית לא תזכה לאמון האופוזיציה: "ועדת חקירה 'ממלכתית' שכזו, שתוקם על פי החלטת בית המשפט הנכבד בניגוד לעמדתה של הממשלה… לא תזכה לאמון הציבור, המהווה אלמנט חשוב ביותר בלעדו אין".
המדינה מדגישה כי העיתוי להקמת החקירה טרם הבשיל באופן מלא בשל המצב הביטחוני. הממשלה טוענת כי: "בעת מלחמה רב זירתית, לא ניתן לקיים בו זמנית הליך של בירור ביטחוני-מדיני רחב מבלי לגזול זמן יקר וקשב רב מהדרג המדיני והביטחוני שמנהל את המערכה". בתצהיר מצוטטים גורמי מקצוע בצה"ל ובשב"כ המזהירים כי: "הפגיעה בביטחון המדינה כתוצאה מהסטת הקשב היא ממשית ומוחשית".
3+הממשלה מתייחסת בתצהיר גם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שדחפה להקמת ועדת חקירה ממלכתית כמענה לצווי המעצר מהאג בשל "עקרון המשלימות". הממשלה דוחה קשר זה: "מדובר בתחומי עניין שונים… והקשר שנעשה בין השאלות הוא מלאכותי לחלוטין".
המדינה אף מאשימה את היועצת בסיכול פתרונות אחרים: "למרבה הצער, היועצת משיקוליה, סיכלה את הקמת הבדיקה הממשלתית ובכך מנעה מהממשלה את האפשרות… למנוע את הוצאת צווי המעצר".
3+התצהיר חותם בקביעה כי החלטה על הקמת ועדה היא החלטה ציבורית-מדינית הנתונה לביקורת הכנסת והציבור, ולא למבחן משפטי של סבירות. "אין ניסיונו של שופט… כדי להקנות לו סמכות, כושר ויכולת לקבוע האם צריך להקים ועדה מסוג כלשהו", נכתב תוך ציטוט פסיקה קודמת.
כזכור, בדצמבר האחרון, בתום דיון סוער, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה תדון בהצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שבעה באוקטובר, של חבר הכנסת אריאל קלנר, שיוכן לקריאה ראשונה במליאה.
ההחלטה הגיעה לאחר ששבוע לפני כן, עבר החוק במליאת הכנסת לקריאה טרומית ברוב של 53 תומכים לעומת 48 מתנגדים – אחרי דיון סוער במיוחד שכלל התפרעות קיצונית במיוחד של חברי הכנסת מצד האופוזיציה.
