השאלה המרכזית המרחפת מעל המזרח התיכון בימים אלה היא מה מעכב את הפעולה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באיראן? התשובה טמונה בכוחות גדולים בתוך הממשל האמריקאי הפועלים למען ערוץ דיפלומטי, וצריך להודות ביושר: שוב קטאר נמצאת בתמונה.
המדינה הקטנה ועתירת הכסף הזו מפעילה את כוחותיה בתוך הממשל האמריקאי בעוצמה גדולה. היועץ וויטקוף מסתמן כאיש שמולם הם פועלים, בניסיון לייצר מציאות של תיווך. לקטארים יש "יד עמוקה" מאוד בכל הקשור באיראן; יש להם השקעות אדירות שם, ונפילת המשטר האיראני אינה משרתת את האינטרס הכלכלי שלהם. כרגיל, קטאר פועלת בניגוד לאינטרסים הגלובליים-מערביים, אך הכסף הגדול שלה והיכולת "ללחוש באוזן" של מקבלי ההחלטות הם פקטור משמעותי.
1+מול המחנה הדיפלומטי והקטארי ניצב מרקו רוביו, מזכיר המדינה, המייצג את הקו התקיף. בתוך המאבק הזה, דבר אחד ברור: האיראנים מצמצו. עצם הבקשה שלהם להגיע למשא ומתן בניסיון לסיים את האירוע בדיפלומטיה, מלמדת כי הם חוששים מאוד מפעולה צבאית.
אם מביטים לאחור, אל "מלחמת עם כלביא" והעימותים האחרונים, ניתן לזהות שהייתה סוג של הבנה שקטה, גם עם האיראנים, שמטרת המבצעים היא הסרת האיום הביטחוני (טילים בליסטיים ונשק גרעיני), אך לא הפלת המשטר. זה היה המצב עד כה, כולל בבלימת התקיפה האחרונה.
אולם כיום, התמונה השתנתה. ברור לחלוטין שאם תהיה כניסה קרקעית או מהלך צבאי נרחב, הוא יהיה מהלך אמריקאי בלבד. המהלך הזה נע על הספקטרום שבין הכנעת המשטר בהסכם – מהלך שטראמפ מחבב, במסגרתו איראן תוותר על פיתוח טילים וגרעין ותהפוך למעין "שווייץ" אזורית, תרחיש שאולי ישאיר את המשטר על מקומו אבל יוציא את הטעם מחייו התאולוגיים-פוליטיים (דבר לא ריאלי אך עוזר לאיראנים לקנות זמן, והאמריקאים מבינים את זה) – לבין הצד השני של הספקטרום: מלחמה כוללת.
למלחמה יש השלכות ואיומים מיידיים. האיראנים מאיימים באופן מפורש על סעודיה, האמירויות וגם על קטאר עצמה (שמגדירה זאת כ"מלחמת גוג ומגוג"), וכמובן על ישראל ומטרות אמריקאיות. הסעודים מבוהלים, אך ההערכה היא שאם תהיה כניסה אמריקאית, תכליתה תהיה הכנעה מוחלטת של המשטר האיראני.
1+חמינאי הוא לא מהסוג של אסד. הוא לא יברח בסוף ימיו; סביר להניח שיעדיף למות כשהיד. ייתכן שצריך לתת לתהליכים הללו למצות את עצמם ולתת לו את האפשרות הזו, אך המסקנה ברורה: זמנו של המשטר הנוכחי קצוב, וארה"ב, בסופו של דבר, תפעל.
*הטור נערך מתוך הדברים שאמר ברדוגו לעודד מנשה בתוכנית על הבוקר
