בצעד מתריס שמעלה את רף המתיחות בין טהרן לוושינגטון, הוצב הבוקר (חמישי) שלט חוצות חדש ופרובוקטיבי בכיכר וליעסר המרכזית בבירת איראן, עם השטאג של הסנאטור האמריקני המנוח לינדזי גרהאם, יחד עם הכיתוב "מי הבא בתור?".
3+שלט החוצות בכיכר וליעסר אינו אירוע מבודד, אלא חלק ממסע הסתה מתוזמן היטב המנצל את מותו של גרהאם, שהיה מהקולות הניציים והעקביים ביותר נגד איראן. המשטר אף הציב שלט חוצות שערורייתי בו מופיעה דמותו של דונלד טראמפ בתוך ארון מתים.
הצבת דמותו של גרהאם – חברו הקרוב של הנשיא, במקביל לשלט עם טראמפ בארון המתים מסמנת את הכוונות הברורות של איראן: המשטר מסמן בכירים אמריקנים, חיים ומתים כאחד, כמטרות ללוחמה פסיכולוגית, ובכך הוא משדר מסר של חוסר מורא מול המערב והמשך דבקות בקו הנקמנות כלפי מי שפעל נגדו.
3+על אף שהממצאים הרשמיים והדיווחים הרפואיים בארצות הברית קבעו באופן חד-משמעי כי הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו כתוצאה ממחלה טבעית, המשטר בטהרן בחר לאמץ נרטיב הפוך ומצמרר. בשלטי החוצות ובמסרי התעמולה הרשמיים של המשטר, מוצג מותו של הסנאטור כ"הישג" של מה שמכונה בפי האיראנים "נקמת הצדק".
בצעד שמטרתו להקרין כוח וביטחון עצמי כלפי פנים וחוץ, הרטוריקה האיראנית מציגה את פטירתו כעונש אלוהי או כתוצאה ישירה של עוינותו כלפי הרפובליקה האסלאמית, תוך שהם מנכסים לעצמם "אחריות" ערטילאית על מותו כדי להפחיד את יריביהם ולשדר מסר שלפיו אף אישיות המעורבת במדיניות נגד איראן אינה חסינה מהישג ידם – גם אם המציאות בשטח מעידה אחרת לחלוטין.
3+השימוש בכיכר וליעסר כלוח מודעות למסרים עוינים הפך לסימן ההיכר של המשטר האיראני. לאורך השנים, נתלו בה שלטים המהללים את חיסול הגנרל קאסם סולימאני, קריאות להשמדת ישראל, ואיומים מפורשים כלפי דמויות מפתח במערב. המשמעות של השלט החדש היא שהמשטר בטהרן אינו מתכוון לשנות את עורו, גם לאחר חילופי ממשלים או אירועים פוליטיים בארה"ב.
עבור הציבור האיראני, השלטים הללו נועדו להפגין עוצמה וביטחון עצמי של המנהיגות, אך ברמה הבינלאומית, מדובר בהסתה ממוקדת. הניסיון לקשור בין מותו של סנאטור לבין איומים על חייו של נשיא לשעבר או אישים פוליטיים אחרים, מעיד על כך שהאסטרטגיה האיראנית מבוססת על העלאת הלהבות ושימור האיום ככלי דיפלומטי וביטחוני במאבק מול "השטן הגדול".
