האירוע המתחולל לנגד עינינו אינו "מחלוקת משפטית", לא "ויכוח חוקתי" ואינו מצוי בשום "אזור אפור". מדובר בהפרה בוטה וחסרת תקדים של עקרונות יסוד בדמוקרטיה: פקידה שפוטרה מתפקידה מסרבת לפנות את משרתה, ממשיכה להפעיל סמכויות שאין לה עוד ומנסה לכפות את עמדותיה על הממשלה הנבחרת בניגוד לחוק ובניגוד לכל נורמה של שלטון תקין.
היועמ"שית: יש לחייב את רה"מ להסביר למה אינו מדיח את בן גביר
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, לאחר שפוטרה כדין, איבדה כל סמכות חוקית לפעול בשם המדינה באופן מוחלט. מרגע זה ואילך, כל דרישה, מכתב, הנחיה או "עמדה משפטית" היוצאת ממנה, הם חסרי תוקף משפטי לחלוטין. דבריה אינם "שנויים במחלוקת" ואינם "טעונים הכרעה", אלא בטלים ומבוטלים מעיקרם, כמי שניתנו על ידי אדם פרטי נטול סמכות.
3+ובכל זאת, אותה יועמ"שית מפוטרת מעזה בשיא חוצפתה לדרוש מראש הממשלה, זה שעומד בראש הגוף שפיטר אותה, להדיח שר מכהן, את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מדובר בהתנהלות שאין לה אח ורע בהיסטוריה הפוליטית: פקיד שפוטר מנסה להפעיל סמכות על הדרג הנבחר, תוך התעלמות מוחלטת ממצבו המשפטי שלו עצמו.
זהו מצב מובהק של מרי שלטוני, שבו הפקידות הבכירה מפתחת תודעת חסינות מוחלטת עם עור פיל, רטיות על העיניים ואטמים באוזניים. ברגעים אלו היא חדלה להיות שומרת סף והופכת לשחקן פוליטי כוחני, הפועל ללא מנדט, ללא סמכות וללא אחריות ציבורית, תוך רמיסה גסה של ההיררכיה הדמוקרטית.
3+מכאן ואילך האחריות עוברת לממשלה, שכן משילות אינה סיסמה ריקה אלא חובת פעולה מעשית ומידית. ממשלה שאינה אוכפת את החלטותיה כלפי מי שמפר אותן בפומבי, מפרקת במו ידיה את עקרון שלטון החוק ומאדרת את הכאוס. הצעדים הנדרשים כעת אינם "דרקוניים", אלא צעדים מינימליים המתבקשים לשמירה על הסדר.
יש להורות מיידית למערך האבטחה למנוע את כניסתה למשרדי הממשלה, להפסיק את תשלום שכרה לאלתר ולבטל את כל הרשאותיה למערכות המידע הממשלתיות. במקביל, יש לפנות את תכולת חפציה מהמשרד ולמנות ללא דיחוי יועץ משפטי חדש לממשלה, שייכנס פיזית ללשכה ויקבל לידיו את מלוא הסמכויות הקבועות בחוק.
3+כל עיכוב נוסף בביצוע פעולות אלו מהווה הסכמה שבשתיקה לאנרכיה שלטונית שאין לה מקום במדינה מתוקנת. אין כאן שאלה של ימין או שמאל, בן גביר כן או לא; השאלה היחידה היא האם במדינת ישראל פקידים כפופים לחוק ולממשלה הנבחרת, או שמא הממשלה כפופה לפקידים סוררים המסרבים להתפנות מכיסאם.
לסיכום, בדמוקרטיה מתפקדת אין מצב ביניים: פקיד שפוטר מפנה את לשכתו, ומי שמסרב לעשות זאת אינו "שומר סף" אלא מפר חוק. הממשלה חייבת לפעול עכשיו, בנחישות, בבהירות וללא מורא, שכן כל דבר אחר הוא כניעה ובגידה ברצון הציבור שטרח להגיע לקלפי כדי לבחור הנהגה שתמשול.
כאשר אין מרות ברורה ואין כיבוד סמכות, אנו חוזרים לימי שופטים בהם "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים י"ז, ו'). הפסוק המקראי מזהיר מפני מצב שבו היעדר משילות יוצר כאוס ולא צדק, וזוהי בדיוק הסכנה שאליה גוררת אותנו הפקידות כעת – אנרכיה שלטונית שיש לגדוע באיבה.
