החל מאתמול (שבת), ארצות הברית תוקפת מטרות בוונצואלה, כי בעיניה ונצואלה חצתה מזמן קו אדום, היא הפסיקה להיות מדינה, והפכה לבסיס פעולה עוין נגד ארה"ב. ונצואלה של מדורו, היא קרטל עם דגל, משטר מושחת, שותף מלא של הקרטלים בפשיעה. בכירים בצבא ובשלטון מעורבים ישירות בהברחות קוקאין, זהב וכסף שחור. ונצואלה הפכה לציר מרכזי של סמים בדרך לארצות הברית, לא דרך מדבר או גבול פרוץ, אלא דרך נמלים, שדות תעופה ומערכת מדינתית שלמה.
מבחינת וושינגטון, זה לא רק פשע מאורגן במדינה שכנה, אלא זו פגיעה ישירה ביציבות הפנימית של ארה"ב, סמים שמציפים את הערים, כסף שמממן פשיעה ומערכת שלמה שפועלת נגד ארה"ב מתוך מדינה ריבונית. וכשאיראן נכנסת לתמונה האיום מוכפל, אם זה היה מסתכם רק בקרטלים, אולי ארה"ב הייתה ממשיכה להבליג, אבל ונצואלה עשתה את הטעות הגדולה באמת, היא פתחה את הדלת לאיראן.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
איראן מצאה בוונצואלה שותפה מושלמת, משטר אנטי אמריקאי, מבודד מסנקציות ומוכן לשתף פעולה בלי שאלות, בתמורה לדלק, ידע וסיוע למשטר של מדורו, איראן קיבלה דריסת רגל באמריקה הלטינית, נתיבי הברחה עוקפי סנקציות ונוכחות עוינת בחצר האחורית של ארה"ב. במשקפיים של מי שמתמצא בתחום הביטחון הלאומי, אני מזהה ומבין שעבור האמריקאים, זה כבר לא איום תאורטי, זה קו אדום.
מה למעשה האיום הקריטי שארה״ב רואה בוונצואלה? זה לא איום בליסטי ולא פלישה צבאית, אלא שחיקה שקטה ומתמשכת של הביטחון הלאומי האמריקאי. מדינה שמטפחת קרטלים, משתפת פעולה עם איראן, ומאפשרת פעילות עוינת משטחה, פוגעת בארה"ב מבפנים, יום יום וזה בדיוק מסוג האיומים שמעצמות לא יכולות לאפשר.
אם כך, למה תקיפה, ולמה עכשיו? התזמון לתקיפה אינו סתמי ואיננו מנותק מההקשר המזרח תיכוני והסדר החדש שטראמפ ונתניהו עומלים עליו רבות כשאיראן מהווה בו מכשול. מעבר לכך כל שאר הדרכים להסרת האיום נכשלו, סנקציות לא הפילו את מדורו, דיפלומטיה לא הזיזה אותו והאופוזיציה שלו נרמסה ולא נראה שינוי שלטוני בטווח הנראה לעין.

בשלב מסוים, מעצמה מבינה דבר פשוט, אם לא שוברים את המערכת, היא תמשיך לפעול נגדך. התקיפה האמריקאית לא נועדה לכבוש את ונצואלה, אלא, לפגוע בצמרת הפלילית והצבאית, לשבש נתיבי הברחה ולחתוך את החיבור לאיראן. זה מסר חד וברור, מי שהופך מדינה לבסיס נגד ארה״ב, הופך למטרה.
אז איפה ואיך האירוע הזה פוגש אותנו, את ישראל? הרי ונצואלה לא מאיימת על ישראל ישירות, אבל היא חלק מהרשת האיראנית העולמית וזה מה שאמור להטריד את ישראל. כל פגיעה ביכולת של איראן לפעול רחוק, מצמצמת את היכולת שלה לפעול קרוב ולכן, גם בעקיפין, זה הופך לאינטרס ישראלי מובהק.
לסיכום: טראמפ לא קיבל החלטה לתקוף את ונצואלה מתוך גחמה, הוא תקף כי ונצואלה הפכה מסתם שכנה בעייתית, לאיום אסטרטגי על ארה"ב. וכשזה קרה, ארה"ב לא התלבטה… היא פעלה! "הַבָּא לְהָרָגְךָ, הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"
(תלמוד בבלי, סנהדרין עב ע"א) כאשר איום ברור ומוכח מתקרב אליך, אין זו תוקפנות לפעול, אלא הגנה עצמית.
מי שממתין עד שהאיום יתממש, מוותר מראש על ביטחונו. מנקודת המבט האמריקאית, ונצואלה חדלה מלהיות עוד אחת מהמדינות הניטרליות סביבה אלא הפכה לבסיס פעולה של קרטלים ואיראן נגד יציבותה. התקיפה בוונצואלה היא לא יוזמה מלחמתית גרדה, אלא פעולה מקדימה מול איום שנתפס ככזה שכבר יצא לדרך.
