שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, נחשפים היום (רביעי) ממדי הפעילות הצבאית והשינויים שנעשו בעקבות הכשלים שהתגלו באותו יום. על פי נתוני צה"ל, מתחילת המלחמה הותקפו כ-100 אלף מטרות בזירות השונות, יותר מ-31 אלף פריטי תמ"ס שוגרו לעבר מדינת ישראל, 970 חללים נפלו בנסיבות מבצעיות ויותר מ-70% מהחיילים שנפצעו שבו לשירות. לצד הנתונים הרשמיים, מידע נוסף שהגיע לידינו מפרט את יישום לקחי 7 באוקטובר באגפי הצבא, בזרועות ובפיקודים – מהשינוי בתפיסת ההתרעה באמ"ן ועד לחיזוק ההגנה בגבולות.
100 אלף מטרות: מעזה ועד איראן
על פי הנתונים שנמסרו מצה"ל, כ-100 אלף מטרות הותקפו מאז פרוץ המלחמה בזירות השונות. עיקר התקיפות בוצעו ברצועת עזה, שבה הותקפו כ-65 אלף מטרות. בלבנון ובסוריה הותקפו כ־28 אלף מטרות נוספות, באיראן כ-4,500 ובתימן כ-80.
במקביל התמודדה ישראל עם ירי בהיקף נרחב מכמה חזיתות. כ-10,200 פריטי תמ"ס שוגרו מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה. בחיבור הנתונים מדובר בכ-31,540 פריטי תמ"ס ששוגרו לעבר ישראל בשלוש שנות המלחמה.
970 חללים – יותר מ-70% מהפצועים חזרו לשרת
לצד היקף הפעילות המבצעית, הנתונים חושפים גם את המחיר הכבד ששילמו כוחות צה"ל. מתחילת המלחמה נפלו 970 חללים בנסיבות מבצעיות. יחד עם זאת, יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במהלך המלחמה חזרו לשירות.
שרשרת הפיקוד של חמאס נפגעה
במקביל לנתוני הלחימה, מידע שהגיע לידינו על יישום לקחי 7 באוקטובר מפרט את היקף הפגיעה בשרשרת הפיקוד של חמאס. במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי זרוע, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות.
הפעילות בוצעה בשיתוף פיקוד הדרום, אגף המודיעין, אגף המבצעים וחיל האוויר.
בנוסף, שורה של בכירים שחוסלו מאז 7 באוקטובר בשלוש זירות מרכזיות. בחמאס: יחיא סינוואר, מוחמד דף, אסמאעיל הנייה, צאלח אל-עארורי, מוחמד סינוואר, מרואן עיסא, עז א־דין אל-חדאד, רווחי מושתהא ומחמד עודה.
בחיזבאללה: חסן נסראללה, האשם ספי א־דין, פואד שוכר, נביל קאוק, עלי כרכי, איבראהים עקיל, הית'ם עלי טבטבאא'י, סוהייל חוסייני ואיבראהים מוחמד קביסי.
בזירה האיראנית מופיעים עלי חמינאי, עלי לאריג'אני, עלי שמח'אני, מוחמד חוסיין באקרי, אמיר עלי חאג'יזאדה, חוסיין סלאמי, מוחמד באקרי ועליאם עלי ראשיד.
45 אלף מבוקשים נעצרו ביהודה ושומרון
על פי הנתונים הרשמיים שנמסרו מצה"ל, מתחילת המלחמה נעצרו ביהודה ושומרון כ-45 אלף מבוקשים. בין העצורים, לפי הנתונים, סוחרים ומחזיקים באמצעי לחימה, מבוקשים שתכננו לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי, פעילי טרור ומסייעי טרור.
בנוסף אותרו והוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה ויותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.
מערך המילואים גדל בכ-36%
נתוני צה"ל מלמדים גם על שינוי משמעותי בהיקפו של מערך המילואים. מאז פרוץ המלחמה גדלה מצבת המערך בכ-36%. במסגרת הרחבת סדר הכוחות הוקמו ואוישו מסגרות חדשות, ובהן חטיבת השומר, חטיבות דוד כחלק מתהליך הקמת אוגדת גלעד, אוגדה 38, מסגרות שריון ואיסוף, מערכי הגנת יישובים, מערכי הגנה אווירית והגנה אווירית טקטית, מסגרות שיטור וכליאה ומסגרות בפיקוד העורף.
באוגוסט 2024 הופעל, בהתאם להחלטת שר הביטחון, צו פוקד שבמסגרתו הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתים למערך המילואים. ב-2025 נערכו שלושה מופעי מיצוי שכללו שמונה ימי מיצוי מטכ"ליים. במסגרתם שובצו כ-14,016 משרתי מילואים ביחידות פעילות כבר ביום הראיונות, וכ־1,655 נוספים שובצו בהמשך לאחר השלמת הטיפול במי שלא התייצבו לצו המקורי.
ב-2026 התקיימו ארבעה ימי מיצוי מטכ"ליים נוספים, שבמסגרתם שובצו כ-7,575 משרתי מילואים ביחידות פעילות ביום הראיונות ועוד 484 בהמשך. ארבעה ימי מיצוי נוספים צפויים להתקיים בדצמבר, ובהם צפויים להשתבץ אלפי משרתים נוספים ליעדי לחימה ותומכי לחימה.
בנוסף נרשמה עלייה של כ-38% במספר משוחררי שירות החובה המשובצים ליחידות מילואים עם מעברם משירות סדיר. היקף השירות השנה עומד על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע למשרת במסגרת לוחמת, לעומת תכנון של כ־55 ימים בשנה, בעקבות הצורך המבצעי המתפתח.
השינוי באמ"ן: ההתרעה חוזרת לראש סדר העדיפויות
לצד הנתונים הרשמיים, המידע שהגיע לידינו על יישום לקחי 7 באוקטובר מצביע על שינוי עמוק בתפיסת העבודה באגף המודיעין. משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או התפתחות העלולה לסכן את ישראל ואזרחיה הוצבה בראש סדר העדיפויות והוגדרה כאחריות מרכזית של אמ"ן.-בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה, תוקפו מודלים קיימים ונבנו חדשים, חוזקו חמ"לי ההתרעה בכל הרמות והזירות והוקם חמ"ל התרעה אמ"ני רב-זירתי ורב-דיסציפלינרי, שנועד לייצר תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח.
אחד השינויים הבולטים נוגע ליחס בין הערכת כוונות האויב לבין יכולותיו. תפיסת ההתרעה המעודכנת נועדה לאפשר התרעה כאשר האויב משנה את מוכנותו, תוך צמצום המשקל שניתן להערכת כוונותיו או ל"סימנים מרגיעים". במקביל ניתן דגש לספק עצמי, לוויכוח מקצועי ולבחינה מתמדת של תפיסות והערכות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת ל"איתותים מהמציאות" – מידע שאינו מסתדר עם הציפיות ועשוי להצביע על פער בהבנת האויב.
רפורמה בהכשרת אנשי המודיעין
השינוי אינו מסתכם במנגנוני ההתרעה. במסגרת הפקת הלקחים נבנו הכשרות מקצועיות חדשות ונעשה ניסיון להעמיק את היכרות אנשי המודיעין עם מגבלות המחקר ועם ההבדלים התרבותיים והדתיים בין ישראל לאויביה. במערך ההדרכה הוקמו מסגרות שעוסקות בהוראת האסלאם ובמחקר המודיעיני, בשיתוף מומחים ויועצים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין.
במקביל הוקמו וחוזקו מנגנוני בקרה שנועדו למנוע מהשינוי להישאר ברמת הלקח הכתוב בלבד. בין היתר הוקמו מחדש מחלקת הבקרה במתכונת מורחבת ו"המדרשה" להכשרת מפקדי מודיעין, וכן מחלקות שנועדו לשמש עוגנים מקצועיים ותרבותיים באמ"ן.
פי ארבעה כוחות בכוננות בחיל האוויר
גם בחיל האוויר בוצעו שינויים נרחבים בעקבות לקחי 7 באוקטובר. סדר הכוחות שנמצא בכוננות הוגדל עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. במסגרת ההיערכות לתרחיש של מלחמה רחבה ומפתיעה גובשו פקודות ייעודיות, הורחב ביזור הסמכויות לדרגי השטח, הותאמו מאמצי האיסוף המודיעיני ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה.
טייסת מסוקי הקרב 190, "מגע הקסם", הועברה לבסיס רמת דוד במטרה לשפר את זמינות המענה האווירי ולקצר את זמני ההגעה לכוחות הפועלים בגזרות הגבול.
לנוכח התפתחות האיום בגובה נמוך הורחבה גם פריסתם של מאות מכ"מים ואמצעי גילוי והגנה להתמודדות עם רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים.
40 מוצבים חדשים ויותר מ-4,000 קידוחים
בפיקוד הדרום נעשה שינוי מקיף במערך ההגנה על היישובים הסמוכים לרצועת עזה. תשתיות ומרכיבי ביטחון שודרגו, ובהם גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית. במקביל חוזקו מחלקות ההגנה והרבש"צים באמצעי לחימה, מיגון, קשר ורחפנים.
כ-40 מוצבים הוקמו בשטחים שולטים בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, באופן שנועד לאפשר ריכוז כוחות ואמצעים ויצירת הדדיות בין המוצבים. גם המכשול בגבול חוזק בעקבות תחקור פריצתו ב-7 באוקטובר, ונוספו לו יכולות טכנולוגיות מעל ומתחת לקרקע.
שינוי נוסף נעשה בתחום איתור המנהרות. מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים שיטתיים במטרה להאיץ את איתור התשתיות התת־קרקעיות. לצד זאת בוצעה השמדה נרחבת וממוקדת של מנהרות לאורך הקו הצהוב.
"צבא לפני אזרחים": השינוי בצפון
בפיקוד הצפון גובשה תפיסת הגנה חדשה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים". היא מבוססת על מניעת התבססות אויב במרחב שממנו הוא יכול להשפיע על העורף הישראלי ועל פעילות יזומה לסיכול איומים.
אוגדות 91 ו-36 השלימו פעילות משמעותית בקו הכפרים הראשון בדרום לבנון, שכללה פגיעה בתשתיות ובמבנים בהתאם לצורך המבצעי. הפעילות נועדה ליצור מרחב ביטחוני עמוק, לצמצם את האפשרות להתבססות מחודשת של גורמי טרור ולחזק את ההגנה על יישובי הצפון.
גם בסוריה השתנתה תפיסת ההגנה. לאחר נפילת משטר אסד נכנסו כוחות אוגדה 210 לשטח סוריה בתוך כ-12 שעות והחלו לבסס מרחב אבטחה קדמי, שבמסגרתו הוקמו עשרה מוצבים.
בתוך כך, גדל פי שלושה סדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובי הצפון, והן צוידו ברחפנים ובאמצעי תצפית, לחימה וקשר. הוקמו גם יחידות "פרא" ו"דבורה", המורכבות מלוחמים תושבי רמת הגולן, הגליל, העמק וקו העימות ונועדו לתת מענה מהיר לאירועים מתפרצים.
הגבול המזרחי: אוגדה חדשה וחמש חטיבות בזק
בפיקוד המרכז הוקמה אוגדה 96, "גלעד", בעקבות לקחי 7 באוקטובר ותפיסת ההגנה החדשה על הגבולות. משימתה המרכזית היא לתת מענה לאיום ממזרח ולחזק את ההגנה על הגבול והיישובים. במסגרת זו חודשו מוצבי "קו המים" הממוקמים על הגבול ולפני היישובים – לקח מרכזי ממיקומם של המוצבים בעוטף עזה ערב הטבח.
בנוסף הוקמו חמש "חטיבות דוד", המוגדרות כחטיבות בזק טריטוריאליות ונועדו לספק כוח מיומן, חמוש ומהיר לאירועים מתפרצים בגבולות.
יותר מפי שניים כוננויות ועתודות
באגף המבצעים הוגדל ביותר מפי שניים מספר הכוננויות והעתודות בכלל הגזרות. במסגרת השינוי נכתבה פקודה חדשה הכוללת שינויים בעקרונות היסוד של תפיסת ההגנה, ולצדה גובשה תוכנית להתמודדות עם מתקפת פתע רחבה, לרבות בתרחיש רב-זירתי. הפקודה מרחיבה את סמכויות המפקדים בשטח, בדגש על הפעלת אש, ומסדירה מענה המבוסס על כוננויות של כוחות ומפקדות באוויר, בים וביבשה.
בזרוע היבשה שונתה במקביל תפיסת הגנת הגבולות. במרכז התפיסה ניצבים היישוב ותושביו, אך ההגנה אינה מבוססת עוד על יישוב צמוד גבול ללא עומק. התפיסה החדשה כוללת עומק, שטח אבטחה ופריסת כוחות צה"ל לפני היישוב, במטרה לזהות ולסכל איומים לפני הגעתם לאזרחים.
מפיקוד העורף ועד חיל הים
השינויים בעקבות לקחי המלחמה נפרסים גם על יתר זרועות הצבא. בפיקוד העורף הורחבו ושופרו יכולות ההתרעה וההתגוננות, שופצו מאות מקלטים והוצבו אלפי מיגוניות ברחבי הארץ. במקביל חוזקה היכולת לפעול בכמה זירות ובאירועים רחבי היקף בו-זמנית.
באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הותאם מערך הסיוע המנהלתי לפעולה בתנאי לחימה ואי־ודאות לצד הכוחות הלוחמים, והוקמה תוכנית "תאוצה", שנועדה להאיץ את החזרת הכוחות לכשירות לקראת תרחישי הלחימה הבאים.
בחיל הים אורגנו מחדש מרחבי האבטחה וההגנה כדי ליצור מספר שכבות המגבות זו את זו, תוגברו כוחות ההגנה והביטחון והוקמה יחידת "נץ" – יחידת איסוף קרבי קדמית שנועדה לאפשר איתור וזיהוי מהירים וסגירת מעגל מול איומים.
